פרדיגמה

פרדיגמה

פרדיגמה היא דרך חשיבה שמשפיעה על איך קבוצות ורואות את העולם. תומאס קון קבע שהמילה מתארת את כל ההנחות והשיטות שמדענים מקבלים ביחד. הוא הסביר זאת ב-1962 בספרו. המילה המקורית באה מיוונית ופירושה דוגמה או תבנית. מעבר פרדיגמה קורה כשמדענים מחליפים רעיון ישן בחדש. דוגמה ידועה: ניוטון חשב שככה עובד העולם...

עודכן ב-09.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
הפרדיגמה האקלקטית

הפרדיגמה האקלקטית

זו תאוריה של ג'ון דנינג. תאוריה היא רעיון שמסביר איך משהו עובד. היא מסבירה למה חברות בונות מפעלים במדינות שונות. חברת רב־לאומית היא חברה שעובדת בכמה מדינות. יש שלושה דברים חשובים בתאוריה. הראשון: "יתרונות הבעלות", כלומר משהו מיוחד לחברה, כמו מוצר מיוחד. השני: "יתרונות המיקום", תכונות של מדינה, למש...

עודכן ב-11.01.2026
5 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
תומאס קון

תומאס קון

תומאס סמואל קון (1922, 1996) היה היסטוריון ופילוסוף של המדע אמריקאי. ב-1962 יצא ספרו המפורסם "המבנה של מהפכות מדעיות". קון אמר שהמדע מתקדם לא רק בהוספת עובדות. יש תקופות של שגרה ויש פריצות גדולות. פרדיגמה (פרדיגמה = רעיון מרכזי שמדענים עובדים לפיו) מסכמת איך שואלים שאלות ומבצעים ניסויים. בתחילה יש...

עודכן ב-12.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
המבנה של מהפכות מדעיות

המבנה של מהפכות מדעיות

''המבנה של מהפכות מדעיות'' נכתב על ידי תומאס קון ב-1962. הספר יצא בעברית ב-1977 וב-2005. קון אומר שלמדע יש רעיון מרכזי שמשפיע על כל המחקר. רעיון זה נקרא פרדיגמה. פרדיגמה היא רעיון שמסביר איך לפתור בעיות. כשפרדיגמה שולטת, המדענים עובדים בדרך ידועה. הם אוספים עובדות, מחזקים את הרעיון ומשפרים אותו. ל...

עודכן ב-13.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
עובדה

עובדה

עובדה (מארמית: עובדא, מעשה) היא משהו שאפשר לבדוק ולראות שהוא נכון. פילוסופים חוקרים מה זה ידע. זה נקרא אפיסטמולוגיה (חקר הידע). משפטים שאינם פשוטים מייצגים חלקים של המציאות. דוגמה: "פריז היא עיר הבירה של צרפת". לפעמים שלילה או משפט מוסרי עושים את זה מסובך. בעֵלמִדע עובדה היא תצפית שאפשר לחזור עלי...

עודכן ב-09.01.2026
3 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות
היסטוריה של המדע

היסטוריה של המדע

היסטוריה של המדע עוסקת בהשינוי של רעיונות על הטבע במשך הזמן. מדע זהו ידע שמנסה להסביר מה קורה בעולם בעזרת תצפיות וניסויים. בזמנים רחוקים ידע נשמר בעל פה בתוך סיפורים ושירים. ציידים־לקטים שמרו זכרונות על צמחים ובעלי חיים. כשהאדם התחיל לעבד קרקע, אנשים החלו לכתוב את הידע. ביוון העתיקה חישבו על העולם...

עודכן ב-09.01.2026
2 צפיות
זמן קריאה: 8 דקות