המגזר השלישי

המונח "מגזר שלישי" נוצר כדי להבחין בין שלושת המגזרים בחברה: ציבורי, פרטי ואזרחי.
מקור הביטוי מקושר גם ל"המעמד השלישי" בצרפת שלפני המהפכה.

המגזר השלישי כולל ארגונים שלא פועלים למטרת רווח ואינם חלק מהממשלה.
אלה עמותות, ארגוני צדקה, חברות לתועלת הציבור, הקדשות ואחרים.
לעתים קוראים להם ארגונים לא-ממשלתיים (NGO, ארגון שאינו שייך למדינה).
המונח התגבש בשנות ה־70 כדי לתאר את התפקיד המיוחד של גופים אלה.
אין הגדרה אחידה; משמעותו משתנה לפי חוקים ומסורות בכל מדינה.

המגזר השלישי מגוון מאוד. אפשר לחלק את פעילות הארגונים לשלוש קבוצות עיקריות:
1) מתן שירותים, למשל בתי חולים, אוניברסיטאות וחלוקת מזון;
2) סינגור, פעילות לשינוי מדיניות או קידום ערכים;
3) ארגוני חברים וסיוע עצמי, קבוצות תושבים או ארגוני עובדים.
הגדרה מבנית מקבלת בחשבון גם היבטים כמו פורמליות, עצמאות וקיום התנדבות.

לפי סלמון ואנהייר, ארגון במגזר השלישי צריך לעמוד בחמישה תנאים:
ארגון פורמלי, נפרד מהמדינה, ללא חלוקת רווחים, בעל עצמאות בקבלת החלטות,
ובעל מרכיב נדבני או התנדבותי.

המגזרים הציבורי, הפרטי והשלישי פועלים יחד ולעתים מתחרים.
המגזר השלישי מקבל לעיתים תפקידים שאחרת היו שייכים למדינה או לעסקים.
שותפויות בין המגזרים נוצרו בעקבות שינויים מדיניים וכלכליים.

באירופה המודרנית צמחו התאגדויות אזרחיות שקשורות לאזרחות ולפעילות חברתית.
במאה ה־19 באנגליה צדקה נחשבה לחלק מרכזי בחברה הדמוקרטית.
מאז שנות ה־70 חלו שינויים ביחסי המגזרים, למשל פריטות שירותים ומימון ציבורי מצומצם.

הערכה היא שיש מעל־40,000 ארגונים חוץ-ממשלתיים בינלאומיים.
במדינות גדולות המספרים יכולים להגיע למאות אלפים או מיליונים.
ארגונים אלה צברו השפעה במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם.
הם גם זוכים לביקורת ממשלות ותומכיהן ולעתים מתמודדים עם לחצים פוליטיים.

בישראל רוב הארגונים מאוגדים כעמותות, אך יש גם צורות אחרות.
לפני קום המדינה פעל המגזר השלישי בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה.
מאז שנות ה־80 הוא התרחב ותפס תחומי אחריות רבים שהמדינה ביצעה קודם.
נתוני רישום משתנים: 2007, כ־43,000 עמותות; 2011, כ־34,400; 2016, כ־39,300 רשומות.
יש הערכות שרק חלק מהעמותות פעילות בפועל.

בשנת 2012 פעלו בישראל כ־36 אלף ארגונים בתחומים כמו דת, חינוך, תרבות, רווחה ובריאות.

בשנת 2016 המימון הגיע בעיקר מהממשלה (50.3%) ומהכנסות ממכירת שירותים (34.1%).
תרומות מחו"ל היו כ־7.8% ותרומות פנימיות כ־6.9%.
המימון והתמיכה הממשלתית משפיעים על תפקוד המגזר.

כוח העבודה מורכב מעובדים בשכר ומתנדבים.
בשנת 2016 עבדו בו מעל 473,000 איש והתנדבו כמעט 480,000.
הריכוז העיקרי של המועסקים הוא במחוזות תל אביב וירושלים.

נשות העבודה דומיננטיות: ב־2009 כ־68% מהעובדים היו נשים.
רוב המועסקים הם יהודים ורובם ילידי ישראל; רבים בעלי השכלה אקדמית.

תחלופת העובדים גבוהה ורק מיעוט מועסק שנים רבות בארגן אחד.
ב־2009 השכר הממוצע החודשי למשרה בפועל עמד על כ־4,230 ש"ח.
שכר המנהלים ומשרות הבריאות גבוהים יותר משאר התחומים.

ארגונים רבים נרשמים כמלכ"רים לצורכי מס ערך מוסף, ולכן אינם גובים מע"מ על שירותים.
מוסדות ציבוריים המוכרים לפי חוק פטורים ממס על הכנסות שאינן עסקיות.
תרומות למוסד ציבורי מאושרות מאפשרות לתורם זיכוי ממס.

ארגונים לא-ממשלתיים מעורבים בסיוע לאסונות, לפליטים ובדיפלומטיה.
במקרים מסוימים הם מתמקדים בסכסוכים פוליטיים ונתפסים כפוליטיים.

קיימים גם ארגונים שמחברים בין עסק לרווח חברתי.
"מגזר רביעי" או עסקים חברתיים משלבים רווח עם מטרות חברתיות.
דוגמאות: גופים שמעסיקים אוכלוסיות מוחלשות כדי לשקם אותן.

"מגזר שלישי" הוא שם לקבוצה של ארגונים שאינה ממשלה ולא עסקים.
המונח נלקח מרעיון של "שלושה מגזרים" בחברה.

מגזר שלישי כולל ארגונים שלא מחלקים רווחים לבעלים.
כגון עמותות וארגוני צדקה.
"אחר-ממשלתי" (NGO) זה ארגון שלא שייך למדינה.

ארגונים במגזר השלישי עושים שלושה דברים חשובים:
- נותנים שירותים כמו בתי־חולים ובתי־ספר.
- מנסים לשנות חוקים ודברים בחברה (סינגור).
- מארגנים קבוצות חברים ועזרה קהילתית.

כדי להיכלל במגזר השלישי, ארגון צריך להיות פורמלי,
לא להיות חלק מהממשלה, ולא לחלק רווחים.
עוד חשוב שיהיו בו מתנדבים או תרומות.

המגזר השלישי עובד לפעמים עם הממשלה ועם עסקים.
הוא גם עושה דברים שהמדינה לא עושה כבדרך־כלל.

לפני הרבה שנים אנשים התאגדו כדי לעזור במקומות שונים.
במאה ה־19 אנשים ראו צדקה כחלק חשוב בחברה.

יש אלפי ארגונים בין־לאומיים שאינם שייכים למדינות.
ארגונים אלה עוזרים בעתות חירום וגם משפיעים ברמות בינלאומיות.

בישראל רוב הארגונים רשומים כעמותות.
לפני קום המדינה הם עזרו בחינוך, בריאות ורווחה.
מספר העמותות ברישום משתנה עם השנים.

ארגונים עובדים בתחומים כמו דת, חינוך, בריאות, תרבות ורווחה.

הרבה כסף מגיע מהממשלה ומהשירותים שהארגונים מוכרים.
יש גם תרומות מחו"ל ומתרומות בישראל.

יש עובדים עם משכורת וגם מתנדבים.
בשנת 2016 עבדו שם כ־473,000 אנשים והתנדבו כ־480,000.

רוב העובדים הם נשים.
רבים מהם בעלי השכלה גבוהה.

השכר משתנה לפי תחום. בריאות משלמת יותר מתחומים אחרים.
הרבה עובדים מחליפים מקום עבודה לעתים תכופות.

ארגונים רבים פטורים ממע"מ על שירותים שהם מוכרים.
תרומות למוסדות מוכרים מקנות הטבות לתורמים.

ארגונים עוזרים בפליטים ובאסונות טבע.
חלקם גם משתתפים בעימותים פוליטיים.

יש גופים שמנסים גם להרוויח וגם לעזור לחברה.
הם נקראים עסקים חברתיים או "מגזר רביעי".