המוסד לביטוח לאומי נוסד ב-1 באפריל 1954 כאחראי למימוש זכויות חברתיות בישראל. בתחילה ניהל בעיקר ביטוח זקנה ושאירים, ותשלוםיו היו נמוכים ביחס להוצאות. בשנות ה-60 הרחיב את תפקידו ולמעשה הפך למכשיר מרכזי במדינת הרווחה הישראלית. מאז שנות ה-80 חלו קיצוצים בהיקף ובגובה הקצבאות, וב-1986 הונהגה שיפוי מעסיקים, שבו המדינה משלמת חלק מתשלומי המעסיקים.
(טבלאות ותוכניות שונות אושרו והחלו לפעול לאורך השנים.)
הביטוח הלאומי פועל לפי חוק ביטוח לאומי. הוא מבוסס על תשלומים שוטפים מהציבור. מדובר במערכת פרוגרסיבית: מי שמרוויח יותר משלם יותר, ומי שאין לו אמצעים משלם פחות. מבחינת מבוססי הכנסה גבוהה ישנו גם רכיב שמזכיר מס.
דמי ביטוח לאומי הם תשלומים שכולם חייבים לשלם, כמעט ללא יוצא מן הכלל. התשלום מתחלק לעובד ולמעסיק, ויש גם תשלומים על מי שאינם עובדים. ישנם מקרים של דמי ביטוח מופחתים, למשל לעקרות בית, אסירים ובחורי ישיבה. למוסד יש מנגנון גבייה עצמאי שאמור לשמר את עצמאותו.
קיימות גמלאות שונות שהביטוח הלאומי מעניק, כגון קצבת זקנה, קצבת נכות וקצבאות ילדים.
ועדות רפואיות בוחנות בקשות לתגמולים כמו קצבת נכות או קצבה לילד נכה.
להרבה גמלאות יש להגיש תביעה. החוק קובע תקופת התיישנות של הגשת תביעה לשנה, ובמקרים מסוימים יש תשלום רטרואקטיבי לשנים קודמות. המוסד מפעיל מערך חקירות לבדוק תביעות חשודות, ובמחלוקות העניין מגיע לעתים לבית הדין לעבודה.
המוסד מאפשר היוון קצבה, כלומר תשלום חד‑פעמי במקום קצבה חודשית עתידית. היוון = קבלת סכום מזומן גדול במקום תשלומים חודשיים. גם ניתן לקבל הלוואות בתנאים נוחים, לאחר בדיקה של כלכלן.
דו"חות ביקורת מצביעים על בעיות בגבייה, בתשלומים ובמתן מידע. דו"חות אקטואריים ואחרים מזהירים מפני חוסן כספי לקוי. בסוף 2024 היקף ההתחייבויות האקטואריות עמד על כ-1,107 מיליארד שקל, עם גרעון מצטבר של כ-810 מיליארד שקל. הגירעון השנתי השוטף הוא כ-96 מיליארד שקל. הערכות שונות קובעות שהתמלאות הקרנות עלולה להיגמר בשנות ה-30 של המאה ה-21; חוות דעת עדכנית צופה כי הקרן עלולה להתרוקן בשנת 2036 ללא מימון נוסף.
מספר העובדים גדל משמעותית מאז הקמת המוסד. ב-1954 היו כ-389 עובדים; בעשורים האחרונים היו אלפים, כולל עובדים בסניפים ובמטה.
(רשימות מנכ"לים ותקופות כהונה מופיעות בטבלאות רשמיות.)
ב-2022 שולמו קצבאות בסך כולל של כ-115 מיליארד שקל. הקצבאות הגדולות כללו קצבת אזרח ותיק (כ-36 מיליארד ש"ח), קצבת נכות (כ-23 מיליארד), קצבת סיעוד (כ-14 מיליארד) וקצבת ילדים (כ-8.6 מיליארד).
ב-2004 הונפק בול יובל לציון 50 שנות המוסד. האמן שרון מורו עיצב את הבול ומכירתו נמשכה כחצי שנה.
המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1954. הוא אדון בקצבאות ולפעמים משנה חוקים.
היו תוכניות חדשות שעזרו לאנשים שונים לקבל כסף מהמדינה.
הביטוח הלאומי מקבל תשלומים מכל התושבים. כך המדינה משלמת כסף כשצריך.
כולם בדרך כלל חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי. אלה תשלומים שמהם מממנים קצבאות.
יש קצבאות לגיל, לנכות ולילדים.
ועדות בוחנות מי צריך קצבה בגלל בריאות.
כדי לקבל קצבה צריך להגיש תביעה. לפעמים יש בדיקות וחקירות.
היוון קצבה זה לקבל סכום גדול אחד במקום תשלומים חודשיים.
יש דאגה שהכסף בביטוח לאומי לא יספיק בעתיד. בסוף 2024 היו התחייבויות גדולות מאוד. הערכות אומרות שאם לא יוסיפו כסף, הקופה עלולה להתרוקן בשנות ה-30 של המאה ה-21.
מאז הקמתו גדל מספר העובדים במוסד.
מנכ"לים מנהלים את המוסד בתקופות שונות.
ב-2022 שילמו יותר ממאה מיליארד שקלים בקצבאות. הקצבאות העיקריות היו לקשישים, לנכים ולילדים.
ב-2004 הופיע בול מיוחד לרגל 50 שנה למוסד.
תגובות גולשים