המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הוקמה ב-1958 כרשות מפקחת על ההשכלה הגבוהה בישראל. תפקידה לכלול אישור הקמת אוניברסיטאות ומכללות, הכרה בתארים, פיקוח על הענקת תארים מדעיים, העברת כספי ממשלה למוסדות והגשת הצעות לקידום מחקר. החוק שאף להגן על החופש האקדמי, זכויות המוסדות לקבוע את ענייניהם האקדמיים והמנהליים ללא התערבות פוליטית, ואסר על המל"ג להגביל חופש דעה או להתערב במינוי סגל ובהוראה.

החוק קובע שהמועצה מונה בין 19 ל-25 חברים, ושר החינוך משמש כיושב ראש. הנשיא ממנה את החברים בהמלצת הממשלה, לתקופת כהונה של חמש שנים. לפחות שני שלישים מהחברים הם בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, כלומר אנשי אקדמיה או מנהלים מוסדיים. במל"ג גם יושב יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב ויו"ר התאחדות הסטודנטים.

בעבר סגני-יו"ר היו לעיתים שופטים בדימוס, אך מהמאה ה-21 סגני הוועד הם בעיקר אנשי אקדמיה. שמות ותקופות של מספר סגנים מוזכרים ברשומה ההיסטורית של המועצה.

הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) היא ועדת משנה של המל"ג האחראית על חלוקת תקציב המדינה להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות ולמכללות. ות"ת כוללת שבעה חברים: ארבעה פרופסורים, שני נציגי ציבור ואיש סגל בכיר ממכללה מתוקצבת. חברי הוועדה ממונים על ידי שר החינוך לתקופות של שלוש שנים. תקציב המועצה והות"ת יחד עומד על כ-11 מיליארד שקלים.

ניסיונות להקים גוף לפיקוח על ההשכלה הגבוהה החלו בשנות ה-50. הצעות חוק משנת 1952 ו-1955 נדחו מחשש לפגיעה בחופש האקדמי. ב-1956 הוקמה ועדה בראשות נגיד בנק ישראל, שהמליצה על גוף עצמאי לפיקוח. החוק שנחקק הקנה למל"ג כוח לפקח, אך גם הגן על חופש המוסדות לנהל את ענייניהם האקדמיים.

בשנת 1972 הוקמה ות"ת כדי לחלק את התקציב בין המוסדות. תיקונים לחוק בשנות ה-90 ו-2000 נתנו למכללות האקדמיות מעמד רשמי וזכויות להעניק תארים ראשונים ושניים.

בשנת 2005 נקבעו קריטריונים להענקת תואר פרופסור למכללות, ובדצמבר 2011 הוסמך חמש מכללות להעניק את התואר לפרופסורים, בכפוף לכך שבמכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום הנדרש. בדצמבר 2005 נוסף למל"ג נציג סטודנטים נוסף המייצג את הסטודנטים במכללות המתוקצבות.

המל"ג עוסקת בקביעת כללים להקמה והרחבה של מוסדות, באישור תארים, ובקידום מחקר. היא פועלת גם לאיזון בין חופש האקדמיה וצרכי הציבור והמדינה.

עד 2019 פעלה במקביל מועצה נפרדת לטיפול במוסדות ביהודה ושומרון. בפברואר 2018 הוחלט להרחיב את סמכויות המל"ג כך שיחולו גם על מוסדות ישראליים באזור, והמהלך הושלם בפברואר 2019. בכך בוטלה הצורך במל"ג נפרדת לאזור זה והכירה בתארים שניתנו על ידי המוסדות המקומיים.

המועצה להשכלה גבוהה, שנקראת גם מל"ג, הוקמה ב-1958. היא שומרת על סדר במערכת הלימודים הגבוהים בארץ. המל"ג מאשרת פתיחה של אוניברסיטאות ומכללות, ומכירה בתארים שהם נותנים. תואר הוא שם שמקבלים אחרי שסיימו לימודים גבוהים.

במל"ג יש בין 19 ל-25 חברים. שר החינוך יושב בראש. הנשיא ממנה אותם אחרי שהממשלה ממליצה. רוב החברים הם אנשים מעולם האקדמיה.

יש ועדה בשם ות"ת. זה אומר ועדה לתכנון ולתקצוב. היא מחלקת את הכסף למדינה לאוניברסיטאות ולמכללות. לות"ת יש שבעה חברים. התקציב הכולל הוא בערך 11 מיליארד שקלים.

לפני חקיקת החוק היו דיונים כבר בשנות ה-50. ב-1972 הוקמה ות"ת. בשנים אחרי זה נתנו למכללות זכויות חדשות, כמו להעניק תארים ראשונים ושניים. ב-2005 קבעו כללים למתן תואר פרופסור במכללות. בדצמבר 2011 חמש מכללות קיבלו אישור להעניק תואר פרופסור, עם תנאים מסוימים.

עד 2019 היה גוף נפרד שטיפל במוסדות ביהודה ושומרון. בפברואר 2019 המל"ג קיבלה סמכות גם על מוסדות אלה, וכך לא צריך עוד את הגוף הנפרד.