המטבח היהודי

לקראת חנוכה: בשורה העליונה, משמאל לימין, פרוסות קוגל תפוחי אדמה, סלמון צלוי, פרוסות קוגל אטריות.
בשורה האמצעית, חזה תרנגול הודו ברוטב משמש, סלמון ממולא, כרוב ניצנים.
בשורה התחתונה, רסק תפוחים, צימעס גזר, כבד קצוץ, צלי בקר ולביבות תפוחי אדמה.

המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון בישול שפותח על ידי יהודים בזמן חייהם בגולה.
מדובר במספר מטבחים מקומיים שהתפתחו ברחבי העולם, שעוצבו על פי דיני כשרות (כללים יהודיים על מזון) וחגים כמו שבת (יום מנוחה שבו יש הגבלות על הדלקת אש).
ניתן לזהות הבדלים בין המטבחים של יהודי אשכנז, יהדות ארצות האסלאם, צפון אפריקה, בוכרה ואתיופיה.

היהדות היא הגורם העיקרי שמבדיל את המטבח היהודי מהמקומי.
מגבלות על הדלקת אש בשבת הובילו לפיתוח בישול איטי שימנע חילול השבת.
דוגמאות בולטות הן חמין וחלה־סגנון כמו ג'חנון, שמוכנים לפני כניסת השבת ונשמרים בחימום איטי עד לאכילה.
חוקי הכשרות וחגי ישראל משפיעים גם הם על סוגי המאכלים וצורת ההגשה.

בנוסף לדת, גם חומרי גלם מקומיים, סגנונות בישול מקומיים, אקלים ומצב כלכלי עיצבו את המטבחים.
לכן יש הבדלים משמעותיים בין קהילות: למשל מטבח אשכנזי שונה ממטבח צפון-אפריקני.
יהודים נטו לאמץ מאכלים מקומיים ולהתאים אותם לכללי הכשרות.
כך נוצרו גרסאות יהודיות למאכלים מקומיים.

לדוגמה, מאכלים כמו קוסקוס ושקשוקה באו מצפון אפריקה, והקובה העיראקית ומרקים תימניים הגיעו מהאזורים שבהם חיו היהודים.
יש גם מקרים שבהם מאכלים זוהו בטעות כ"יהודיים" אף שהם הושאלו מהאוכלוסייה המקומית.

מבחינת מטבח ספרדי-יהודי, הוא שאב מאכלים מהמטבח העות'מאני והבלקני, וישנם מאפים מקומיים שהפכו לסמלי מקומות, כמו בויוס באיזמיר.
אפילו מאכלים באנגליה הושפעו לעתים על ידי מסורות שהובאו על ידי מגורשי ספרד.

בשבת נהוג להכין סוגים שונים של חמין, תבשיל שמכינים לפני כניסת השבת ומשאירים בבישול איטי.

בלילי ראש השנה אוכלים מאכלים סמליים: תפוח בדבש או ריבת תפוחים, רימון, תמרים ולעיתים דג או ראש כבש.
בקהילות אשכנזיות נפוץ להגיש גפילטפיש.

קרעפלאך, אטריות ממולאות, נאכלים לעתים בתוך מרק במזרח אירופה.

בקהילות מסוימות יש מנהגי אוכל מיוחדים, כמו כרוב ממולא אצל חסידים.

בחנוכה מקובל לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, כמחווה לשמן שבנס.
בימי הביניים נהגו גם לאכול מוצרי חלב בחג זה.

בחג הפסח אסור לאכול חמץ, דגנים שהתסיסו, כמו לחמי שמרים.

בשבועות, אצל אשכנזים, נהוג לאכול מוצרי חלב.

תשעה באב הוא יום צום; לפניו נהוג להימנע מאכילת בשר.
בערב הצום אוכלים ארוחה חלבית. יש מנהגים של אכילת ביצים שמסמלים אבל.
בצפון אפריקה נהגו לשבור את הצום במרקים מקטניות, ובתוניס מוכר תבשיל "חללאם" לפיצוץ הצום.

המטבח הישראלי הוא תערובת של המטבחים היהודיים עם המטבח הים-תיכוני.
הוא משתמש במצרכים מקומיים כמו קטניות, עופות, תבלינים מקומיים וריבוי ירקות ופירות.
ההתפתחות הקולינרית בישראל הושפעה מהיישוב, העליות, תקופת הצנע ומודרניזציה, כולל עליית המזון המהיר.

לקראת חנוכה מוצגים מאכלים שונים על צלחת: קוגל תפוחי אדמה, סלמון, צימעס וגולת הכותרת, לביבות.

המטבח היהודי הוא דרך הבישול של יהודים שחיו במקומות שונים בעולם.
הוא שונה כי יש חוקי כשרות, כללים מה מותר לאכול ומה אסור.
גם השבת היא יום מיוחד עם חוקים על הדלקת אש.

היהדות והשבת השפיעו על כך שאופים ומבשלים מאכלים שיכולים להישאר חמים.
כך נוצרו מנות כמו חמין וג'חנון.

היהודים אימצו מאכלים מקומיים והותאמו להם לפי הכשרות.
למשל קוסקוס ושקשוקה הגיעו מצפון אפריקה.

חמין, תבשיל שמבשלים לפני שבת ומשאירים חם.

אוכלים תפוח בדבש ורימון, כדי לבקש שנה טובה ומתוקה.

באוהבים לאכול מטוגן בשמן, לזכר נס השמן.

בחג זה לא אוכלים חמץ, לחם שהתפחה.

בחג זה אשכנזים נוהגים לאכול מוצרי חלב.

זהו יום צום לזכר חורבן; לפניו נמנעים מבשר.

המטבח הישראלי משלב מאכלים יהודיים עם אוכל ים-תיכוני.
הוא משתמש בירקות, קטניות ותבלינים מקומיים.