המלחמה הפלופונסית

הממלכה האחמנית (הצטרפה בשלב מאוחר יותר)

'''המלחמה הפֶּלוֹפּוֹנֶסִית''' פרצה ב-431 לפנה"ס בין הליגה הפלופונסית בראשות ספרטה, לבין הליגה האטית-דלית בראשות אתונה. את האירועים תיעדו ההיסטוריונים תוקידידס וקסנופון. המלחמה התנהלה בשני שלבים עיקריים, עם הפוגה של כמה שנים באמצע.

לאחר המלחמות נגד פרס (480, 449 לפנה"ס) אתונה הקימה את הליגה האטית-דלית, קואליציה של ערים ימיות. עם הזמן היא הפכה לכוח דומיננטי ולמעין אימפריה, ופעלה נגד ערים שהרצו לפרוש מתוך הברית.

תוקידידס ראה את החשש הספרטני מהתחזקות אתונה כסיבה המרכזית למלחמה. זעם נוסף נגרם מעימותים מקומיים: קרב ימי בין אתונה לקורינתוס על קרקירה (קורפו), והטלת סנקציות כלכליות על מגארה.

ספרטה שלטה בכוח יבשתי גדול, עשרות אלפי חיילים, רובם הופליטים (חיילי חיל רגלי כבד). לעומתה, אתונה הייתה חלשה יותר ביבשה אך חזקה מאוד בים, עם כ-300, 400 אוניות מלחמה.

בשלב הראשון הספרטנים פלשו לאטיקה וניסו להטיל מצור על אתונה. פריקלס, מנהיג אתונה, העדיף מדיניות הגנתית ולסמוך על הצי. בשנת 430 פרצה מגפה באתונה שקטלה כ־רבע מהאוכלוסייה, ופריקלס עצמו נפטר.

בהמשך הגיעו ניצחונות והפסדים משני הצדדים. בקרב פילוס ובאי ספקטרה כבשו האתונאים שבויים ספרטניים רבים, מה שהחליש מאוד את ספרטה. לאחר כמה חילופי קרבות, חתמו שני הצדדים על שלום זמני ב-421 לפנה"ס (שלום ניקיאס). השלום הזה היה רעוע ומשך כ-6 שנים בלבד.

ההסכם של 421 לא הביא יציבות מלאה. מדינות כמחוז ארגוס ניסו להחיות בריתות חדשות, והעימותים באזור פלופונסוס נמשכו. בקרב מנטיניאה ניצחו הספרטנים והשיבו את מאזן הכוחות המקומי.

בשנה ה-17 של המלחמה אתונה יצאה למסע גדול לסיציליה כדי להגן ולנסוע לשלטון על האי. המפקד אלקיביאדס הואשם בהשחתת פסלים לפני היציאה, וחלקו בעריקה לאחר מכן. הוא עבר לצד ספרטה והדליף תוכניות אתונאיות.

הכוח האתונאי היה גדול: מעל 100 ספינות ואלפי חיילים. עם זאת, ההנהגה השתהתה, וסירקוזה קיבלה סיוע ספרטני בראשות גיליפוס. האתונאים הובסו, חלק נכבד מצי ואת גל החיילים הושמדו או נמסרו לעבדות. זו הייתה מכה קשה לאתונה.

למרות התבוסה בסיציליה, אתונה הצליחה להתאושש. חלק מבעלות הברית מרדו, אך משאבים כלכליים וניהול מדיני איפשרו לאתונה לשקם צי חדש. שמירת עתודות כסף בנקאיות אפשרה בניית ספינות חדשות, והצי התמרד נגד ההשלטון האוליגרכי. אלקיביאדס חזר והשפיע על הצלחות ימיות כמו קרב קיזיקוס.

בסופו של דבר ליסנדרוס, מצביא ספרטני מוכשר, הכריע את המערכה הימית. בקרב אייגוספוטמוי (405 לפנה"ס) הושמד מרבית הצי האתונאי. ללא שליטה על הים ותוך מצור קצר, אתונה נכנעה ב-404 לפנה"ס.

נצחון ספרטה לא הרס את הבסיס הכלכלי של אתונה. בעשורים שלאחר מכן ספרטה איבדה את ההגמוניה, במיוחד לאחר תבוסתה בקרב לאוקטרה. המלחמות החלישו את ערי יוון, והן הפכו פגיעות בפני פיליפוס השני ממקדון, שלבש ניצחון ב-338 לפנה"ס. באופן סימבולי נחתם הסכם שלום בין אתונה לספרטה המודרנית ב-1996, 2,427 שנים אחרי תחילת המלחמה.

הממלכה האחמנית (הצטרפה מאוחר יותר)

המלחמה הפלבופונסית פרצה ב-431 לפני הספירה. היא הייתה בין ספרטה לאתונה. שני ההמקומות היו ערי-מדינה חזקות ביוון.

אחרי המלחמות נגד פרס, אתונה הובילה ברית של ערים בשם ליגה אטית-דלית. ספרטה לא רצתה שאתונה תתחזק יותר.

הסכסוך התחיל גם בגלל קרבות ימיים ומחלוקות מסחר. ספרטה פחדה שאתונה תהיה חזקה מדי. אתונה שלטה בים וספרטה שלטה באדמה.

ספרטה פלשה לאזור של אתונה. אתונה נשארה מאחורי חומותיה והסתמכה על הצי שלה. בשנת 430 פרצה מגפה באתונה. הרבה אנשים מתו.

אתונה שלחה צי גדול לסיציליה כדי לעזור לבעלות בריתה. אלקיביאדס, המפקד, הואשם והלך לספרטה. הספרטנים עזרו לסירקוזה. בסוף האתונאים הובסו ורבים נמכרו לעבדות.

בהמשך הספרטנים ניצחו בקרב ימי חשוב. הצי האתונאי הושמד ב-405 לפנה"ס. ללא צי, אתונה נכנעה ב-404 לפנה"ס.

אתונה התאוששה כלכלית ואחרי זמן חזרה להשפיע. בסוף יוון נחלשה, וממלכת מקדון עלתה. ב-1996 נחתם הסכם שלום סימבולי בין אתונה וספרטה המודרניות.

הסברים פשוטים: הופליט, חייל רגלי כבד עם שריון, חנית ומגן. ליגה, קבוצת ערים שחוברה יחד להילחם.