המן האגגי

הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, המכונה גם "המן הרשע", הוא האנטגוניסט המרכזי במגילת אסתר. המגילה קוראת לו "האגגי", תואר שמקשר אותו, לפי חז"ל, למשפחת אגג מלך עמלק. בגלל הקשר הזה קוראים בפרשת זכור בשבת שלפני פורים, כדי להזכיר את מעשי עמלק.


המגילה מציגה את המן כבכיר בחצרו של אחשוורוש, שמלך על ממלכה רחבה. מעמדו היה גבוה עד שציפו מכל החצר להשתחוות לו. מרדכי, היהודי, סירב להשתחוות, וזה כעס על המן. המן הטיל פור (גורל/הגרלה) כדי לקבוע מתי לבצע את מזימתו. לפי הפור נבחר היום י"ג באדר.

המן שכנע את המלך להוציא גזירה להרוג את כל היהודים בכל ממלכתו. הוא גם ציווה לבנות עץ גבוה, חמישים אמה (אמה היא יחידת מידה עתיקה), כדי לתלות עליו את מרדכי. המן חשב שיקבל כבוד רב, אך בתכנית שדרשה אסתר מצדיקה את היהודים ונחשפת המזימה. לבסוף הורה המלך לתלות את המן על העץ שהוכן לו, ומלכתחים אחרים של המן נהרגו וניתלו.

הישועה הזו נחוגה כיום בחג פורים.


במסורת ישראל נחשב המן לאבטיפוס של שנאת ישראל. הוא מקושר לעמלק ולשונאים אחרים שצצו לאורך ההיסטוריה. בעת קריאת המגילה נהוג להשמיע רעשנים בכל אזכור שמו של המן, כדי "למחות" את זכרו של עמלק.

יוספוס פלביוס מזכיר את סיפורו של המן בתיאוריו ההיסטוריים, והחז"ל מוסיפים פרטים מדרשיים על משפחתו.


בחג פורים קוראים במגילת אסתר. בכל פעם ששמם של המן ובניו מוזכר, מרעישים ברעשן כדי להביע בוז לצורר. נהוג גם לאכול מאפי בצק משולש במילוי פרג, שנקראים "אוזני המן".


שמו מוזכר בצורות שונות ובתרגומים עתיקים. חוקרים הציעו שהשם קשור למילים פרסיות עתיקות כמו "hama manah" שפירושן "בעל אותה דעה" או "בעל הרוח הטובה". המסורת היהודית מדגישה את הקשר ה"אגגי" של המן, שמחברו לעמלק.


במגילה מוזכרים עשרת בני המן. במדרש מופיעות גרסאות שונות על מספר בניו, כולל שמונים או מאה בנים במספר מקורות מדרשיים. המדרש גם מזכיר בת בשם שכחטנת, שאותה המן הציע למלך כשניסה להחליף את ושתי.


בקוראן מופיע שם דומה, "המן", כמה פעמים. שם הוא מוצג כדמות שקשורה לפרעה, ונזכר בהקשר לסיפורים אחרים מהמסורת המזרחית.

המן הוא הדמות הרעה במגילת אסתר. קוראים לו גם "המן הרשע". השם "אגגי" מקשר אותו לפי המסורת לעמלק. בשבת זכור זוכרים את מעשיו של עמלק.


המן היה איש חשוב בארמון של המלך אחשוורוש. כולם היו צריכים להשתחוות לו. מרדכי, שהיה יהודי, סירב. זה הצית את זעמו של המן.

המן שטף גורל בשם פור. גורל זה קבע את היום שהוא רצה לפגוע ביהודים. הוא גם בנה עץ גבוה כדי לתלות את מרדכי.

אסתר, שהייתה המלכה והייתה יהודייה, ביקשה רחמים מהמלך. כשהסבה את תשומת לב המלך למזימה, המלך הורה לתלות את המן על העץ שהכין לו. בכך העם ניצל.


בפורים קוראים את מגילת אסתר. כשהשם "המן" נאמר, מרעישים ברעשן. כך מבטאים בוז להמן. גם אוכלים מאפי משולש שנקראים "אוזני המן".


במגילה כתוב שיש להמן עשרה בנים. במדרשים כתבו על עוד בנים במספרים שונים.


בקוראן מופיע שם דומה, המן. שם הוא מופיע בהקשר לסיפורים עם פרעה ומשה.