המסדר הפרנציסקני

הסמל והאלמנטים הראשוניים:
הסמל מציג זרוע עטויה בגלימה (של פרנציסקוס) וזרוע חשופה (של ישו). הזווית של הידיים מדגישה את הסטיגמטה, סימני מסמרים שלצליבה, אצל ישו וגם אצל פרנציסקוס. מעל הידיים מופיעה האות טאו, שאהב פרנציסקוס בגלל דמיותה לצלב.

מסדר הפרנציסקנים (בלטינית: Ordo Fratrum Minorum, «מסדר האחים הקטנים») נוסד ב־1209 על ידי פרנציסקוס מאסיזי (1182, 1226). פרנציסקוס היה בן לסוחר עשיר בעיר אסיזי. לאחר ששמע דרשה נחרצת הוא ויתר על רכושו, סירב לעושרו של אביו והחל לחיות בעוני ולשרת חולים ומסורבים בחברה.
הוא קיבל חסידים, ובמהרה הוקמה אחווה שיצאה להטיף בעיירות ובכפרים. חברי האחווה נהגו בעוני קשה, שירתו והטיפו בכנות, וקיבלו נדבות למחייתם.
האחווה קיבלה אישור פפלי מאפיפיור אינוצנטיוס השלישי. האפיפיור ראה במסדר כלי למאבק בכתות ולחיזוק הקהילה הקתולית.

המסדר התאפיין בניידות: נזירים הורשו לשוטט ולהטיף בערים, ולא להסתגר במנזרים. היו בו גם עמאים, חברים שלא עברו הכשרה דתית מלאה, שהורשו להטיף.
פרנציסקוס אהב את הטבע. סיפורים רבים מתארים אותו מטיף לציפורים ואוהב את הבריאה. סממן מרכזי בחייו היה הדוגמה האישית: תעניות רבות, בגדים פשוטים וזניחת הכבוד החיצוני.
לקראת מותו נטען שהוא נשא סטיגמטה, סימני הצליבה בידיו וברגליו, ומסורת זו חיזקה את פולחן קדושתו.

עוד בחייו של פרנציסקוס היה לו ממלא מקום למשך מסעותיו. בין הוויקארים המוקדמים נזכר פייטרו קטאני (1212, 1221). לאחר מותו של פרנציסקוס כיהן אליאס מקורטונה כוויקאר.

המזכיר הראשון של פרנציסקוס היה האח ליאו, ששימש גם ככומרו וממנהיגי הזרם הספיריטואלי אחרי מותו.

בעשורים שלאחר מותו התגלעו ויכוחים על פירוש הוראת העוני. בפועל נזירים ויתרו על רכוש אישי אך נהנו לעיתים מנכסים קהילתיים. האפיפיור גרגוריוס התשיעי חייב את הפרנציסקנים להחזיק ברכוש בו השתמשו, בניגוד לרצון פרנציסקוס. מחלוקות אלה פיצלו את המסדר והובילו לרדיפות כלפי הקפדנים.
בהמשך נטל המסדר חלק בפעולות נגד כתות, ולעיתים שיתף פעולה עם האינקוויזיציה. עם התרחבות המסדר הצטרפו אליו אנשים לא תמיד תואמים לרוחו המקורית של פרנציסקוס. ב־1260 תיקן בונוונטורה את התקנון והקרין על המסדר כיוון מלומד יותר.

היסטורית נרשמו גם תקופות של עמדות אנטישמיות וחלק בפעולות ברדיפת מומרים בספרד, שם התגבשה האינקוויזיציה.

היונה בראש הסמל מסמלת את רוח הקודש. בחלק העליון של המגן נראה צלב לטיני, ומתחתיו שתי ידיים מצולבות עם סימני הסטיגמטה, יד עירומה היא של ישו ויד עטויה היא של פרנציסקוס. בחלק התחתון מופיע צלב ירושלים, וסמלי השלום - ענף זית וענף תמרים - מתחת למגן.

משמורת ארץ הקודש היא הפרובינציה של המסדר שאחראית על הנוכחות הקתולית בארץ הקודש. היא כוללת את ארץ ישראל, סוריה, לבנון, ירדן, מצרים, קפריסין ואי רודוס. בראש המשמורת עומד הקוסטוס, ומרכז הפעילות שוכן ברובע הנוצרי בירושלים. תפקיד המשמורת הוא לשמור על המקומות הקדושים ולשמור על הנוכחות הנוצרית באזור.

הסמל:
הסמל מראה יד גלויה של ישו ויד עטויה של פרנציסקוס. על הידיים יש סימני מסמרים, שנקראים סטיגמטה. מעל הידיים יש את האות טאו. טאו היא אות שנראית קצת כמו צלב.

פרנציסקוס מאסיזי הקים את מסדר הפרנציסקנים ב־1209. מסדר זה הוא קבוצה של אנשים דתיים (מסדר = קבוצה של נזירים). פרנציסקוס ויתר על עושר ומשהו חשוב: הוא בחר לחיות בעוני ולעזור לחולים.
הפרנציסקנים הלכו בערים והטיפו לאנשים. הם חיו בפשטות ובצניעות. אנשים התרגשו מסיפוריו, והוא אהב מאוד את הטבע.

אחרי מותו של פרנציסקוס הגיעו חילוקי דעות על עוני הנזירים. חלקים במסדר רצו לשמור על עוני קפדני. אחרים קיבלו רכוש לשימוש הקהילה. החלטות של האפיפיורים גרמו לפירוקים ולויכוחים.

היונה בראש הסמל מסמלת את רוח הקודש. יש גם צלב ולמטה ענף זית שמסמל שלום.

המשמורת שומרת על המקומות הקדושים בארץ הקודש. היא פועלת בירושלים ובמדינות נוספות סביב הים התיכון. בראש המשמורת עומד הקוסטוס, ומרכזו ברובע הנוצרי בירושלים.