"המסע הארוך" (בסינית: 长征) היה נסיגה ונסיון בריחה של כוחות קומוניסטיים בראשות מאו דזה-דונג בשנת 1934. מדובר במסע של כ-10,000 קילומטרים שנמשך כ־שנה. האירוע הפך למיתוס מרכזי במפלגה הקומוניסטית הסינית והשפיע על עלייתה לשלטון.
באוקטובר 1934 פתחה ממשלת גואומינדנג של צ'יאנג קאי שק במתקפה חמישית על ה"רפובליקה הסובייטית" שהקימו הקומוניסטים בג'יאנגשי. "סובייט" כאן הוא ממשל מקומי בראשות קומוניסטים. צ'יאנג גייס כ־700,000 חיילים, מול כ־150,000 קומוניסטים, יצר טבעת מצור והפעיל לחץ עד שגרם לאבדות כבדות אצל הקומוניסטים.
כדי להימנע מהשמדת המאחז, החליטו הקומוניסטים לצאת צפונה ולמצוא בסיס חדש. במסגרת הפריצה נפרדו החמישה טורים של הכוח. כ־86,000 לוחמים ועוד אנשי תמיכה ואזרחים פרצו את המצור והתחילו לצעוד מ־ג'יאנגשי דרום־מערבה.
המסע כלל קרבות קשים, חציית נהרות כמו היאנגצה (הנהר הגדול), והתקפות של כוחות לאומניים ומיליציות מקומיות. בחורף 1935 הגיעו לדְזוּניִי אחרי אבדות רבות, ומאוחר יותר נערכה שם ועידה שבה עלה מאו דזה-דונג כמנהיג בפועל של המפלגה.
בהמשך ניסו הקומוניסטים לחצות להרי צפוניים ולחבור לרפובליקה קומוניסטית בצפון. הם עברו אזורים הרריים קשים, נפגשו בשבטים מקומיים עוינים והתמודדו עם קור קשה, רעב, מחלות ותשישות. בחודש ספטמבר הגיעו לגאנסו ובאוקטובר הסתיים המסע במחוז שאאנשי אחרי כ־368 ימים.
בסופו של מסע הגיעו לערך 8,000 איש בלבד מתוך כ־100,000 שיצאו לדרך. רבים אבדו מרעב, קור, מחלות, עריקות או קרבות. הקומוניסטים החרימו נשק ורכוש ממיליציות מקומיות וגייסו מעט איכרים לשורותיהם.
למרות המחיר הכבד, המסע איפשר לקומוניסטים להתרחק מאויביהם, להתארגן מחדש ולזכות בתמיכת איכרים שהתרשמו מהנחישות שלהם ומהעובדה שהם לא ביזזו את רכוש האיכרים.
המסע הארוך היה בריחה גדולה של הקומוניסטים בסין ב־1934. הם הלכו כ־10,000 קילומטרים במשך כ־שנה.
ממשלת צ'יאנג קאי שק צרה על בסיס קומוניסטי בדרום. הוא שלח כ־700,000 חיילים. הקומוניסטים היו הרבה פחות מספרית.
הקומוניסטים פרצו את המצור ויצאו לחיפוש מקום בטוח בצפון. הם חצו נהרות גדולים, כמו היאנגצה, הנהר הגדול. בדרך היו קרבות עם חיילים ומיליציות מקומיות.
בחורף הם הגיעו לעיר דְזוּניִי והחליטו שלמאו תהיה הנהגה מובילה. הם המשיכו דרך הרים קשים.
הרבה חיילים מתו מקור, רעב ומחלות. אחרי כ־368 ימים הגיעו למחוז שאאנשי. הגיעו רק כ־8,000 איש מתוך כ־100,000 שיצאו.
למרות הכל, המסע עזר להם להתארגן מחדש. האיכרים ראו את הנחישות שלהם ולא ביזזו את חווה של אנשים.
תגובות גולשים