המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה החלה ב-10 במאי 1940. גרמניה פתחו במתקפה מהירה שכבשה את הולנד, בלגיה ולוקסמבורג והביאה לנסיגה ולכאוס בקרב כוחות בעלות הברית.
לקראת 1940 עמדו אויבות ותוצאות מלחמות קודמות ברקע. בצרפת שמרו על דוקטרינה של הגנה נייחת וקבעו קו מאז'ינו (קו ביצורים לאורך הגבול). בצד הגרמני פותחה תורת לחימה מהירה וניידת שנקראה בליצקריג (מלחמת ברק, התקפה מהירה בטנקים ובמטוסים).
לאחר פלישת גרמניה לפולין ב-1939 נמשכה תקופה של חוסר פעילות בחזית המערב, שנקראה "המלחמה המדומה". ב-9 באוקטובר היטלר הורה להכין מתקפה במערב, ובמאי 1940 הופעלה תוכנית התקיפה הגרמנית.
הגרמנים חילקו את המתקפה לשני שלבים: "Fall Gelb", התקפה על ארצות השפלה להסחת דעת, ו"Fall Rot", המתקפה העיקרית על צרפת. תוכנית מרכזית שהתפתחה הייתה פריצה דרך יער הארדנים (שנחשב בלתי עביר לשריון), מה שנתן לגרמנים הפתעה אסטרטגית.
תוכניות המטכ"ל הגרמני השתנו במהלך החורף. תוכנית האלדר התכננה מתקפה רחבה אבל שמרה על סגנון מסורתי. מאנשטיין והרונדשטט הציעו מבקע עמוק דרך הארדנים. בסופו של דבר הוחלט לשלב אלמנטים משני הכיוונים ולהפתיע את בעלות הברית.
המערכה כללה שני שלבים מרכזיים:
- "מאורע צהוב" (כיבוש ארצות השפלה): קבוצת ארמיות B הפלישה להולנד ולבלגיה; צנחנים כבשו נקודות מפתח; מצודת אבן אמאל נופלה בכוח מוטס.
- הפריצה דרך הארדנים: קבוצת ארמיות A חצתה את הנהר מז באזור סדאן. השילוב של טנקים (פאנצר, טנק גרמני) ושל הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) פרץ את הקוי הצרפתיים.
התקדמות הגרמנים הייתה מהירה. יחידות כמו אלו של גודריאן ורומל ניצלו יוזמה מקומית והתקדמו מערבה עד לחוף התעלה.
הכיתור בצפון אילץ פינוי כוחות בעלות הברית מנמל דנקרק במבצע דינמו. אלפי חיילים בריטים וצרפתיים פונו לים, מה שהציל כמות משמעותית של כוחות.
בשלב השני (מ-5 ביוני) תקף הוורמאכט דרומה דרך קו וייגאן (קו הגנה צרפתי דרומית לסום). ב-14 ביוני נכבשה פריז, וב-22, 25 ביוני נחתמה שביתת הנשק. צרפת חולקה לשטח כבוש צפון-מערבי ולמדינת בובות בדרום, ממשלת וישי בראשות פיליפ פטן.
איטליה הכריזה מלחמה ב-10 ביוני 1940 והתקדמה מעט בגבול האלפים, אך לא השיגה הישגים נכבדים.
הניצחון הגרמני הראה את היעילות של תורת הלחימה הממוכנת והביטול של הלחימה הסטטית. הוורמאכט ניצח בתוך שישה שבועות, אך הניצחון צבאי זה לא תורגם להשלמה מדינית עולמית, בריטניה המשיכה בעמידתה, וארה"ב עוד לא נכנסה באופן מלא.
מספרי אבדות גרמניים נרשמו כ-27,000 הרוגים ו-111,000 פצועים; בסך הכל כ-156,000 אבדות לוורמאכט.
המערכה על צרפת נחשבת לאחת המערכות המכריעות במלחמת העולם השנייה. היא הראתה כיצד תכנון, הפתעה ושילוב שריון ואוויר יכולים לשנות במהירות את מהלכי המלחמה.
במאי 1940 היכו הגרמנים בצרפת ובמדינות השכנות. זה קרה מהר מאוד.
לפני כן היו מלחמות ישנות. צרפת בנתה קו ביצורים בשם קו מאז'ינו (קו הגנה). גרמניה בנתה טנקים ומטוסים וחיל האוויר חזק.
ב-10 במאי גרמניה פתחה במתקפה. הם שלחו צנחנים (חיילים שהופכים ממטוס לקרקע) וגייסו טנקים ומטוסים.
הגרמנים כבשו את הולנד ובלגיה. הם פגעו בעיר רוטרדם והולנדים נאלצו להפסיק להילחם.
הגרמנים פרצו דרך יער הארדנים. הארדנים נחשבו למקום שקשה לעבור בו. הטנקים הצליחו לעבור ולהפתיע את הצרפתים.
חיילים בריטים וצרפתים נלכדו ליד הים. בסוף פונו רבים בסירות ובאוניות. זה נקרא מבצע דינמו.
בסוף צרפת הפסידה. חלקים של המדינה נכבשו. בדרום הוקמה ממשלה ששיתפה פעולה עם הגרמנים. שארל דה גול (קצין צרפתי) בחר להילחם מהמקום בו היה, בלונדון.
איטליה הכריזה מלחמה על צרפת ב-10 ביוני, אבל לא הצליחה הרבה.
הגרמנים השתמשו בטנקים ובמטוסים יחד. זה שינה את הדרך בה נלחמים המדינות.
תגובות גולשים