המערכת האנדוקרינית

המערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית) היא קבוצת בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים, חומרים כימיים שנעים בזרם הדם ומווסתים תהליכים בגוף.

משבשים אנדוקריניים (חומרים שמפריעים להורמונים) נמצאים בפלסטיק, בקוסמטיקה ובחומרי הדברה. הם יכולים להיכנס לגוף דרך שתייה, מזון ואריזות מזון. גם כמויות נמוכות מאוד של חומרים אלה עלולות לחקות או לחסום הורמונים טבעיים. חשיפה בזמן ההריון ובשנות החיים הראשונות קשורה לפגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה, בגדילה ובהתפתחות המערכת העצבית. מחקרים מצביעים גם על עליה בסיכון להפרעות לימוד, הפרעות קשב, סוגים מסוימים של סרטן ומחלות נוספות.

המערכת האנדוקרינית פועלת על ידי הפרשת הורמונים ישירות לדם. זאת בניגוד לבלוטות אקסוקריניות (בלוטות עם צינורות), שמפרישות החוצה. מערכת זו בדרך כלל איטית יותר ממערכת העצבים. פעולותיה יכולות להימשך דקות עד ימים, וההשפעה בדרך כלל מתמשכת.

הורמונים מגיעים לאיברים מרוחקים דרך הדם. כל תא זיהויו נעשה בעזרת קולטנים מיוחדים (חלבונים שקולטים את ההורמון). חלק מההורמונים חודרים לתוך התא ומפעילים תהליכים מטבוליים.

רוב הבלוטות מייצרות הורמון אחד בלבד. יש יוצאים מן הכלל: למשל יותרת הכליה (מצויה מעל הכליה) כוללת אזורים שפולטים אפינפרין (אדרנלין) ונוראפינפרין, אזור שמייצר הורמוני מין, אזור שמייצר קורטיזול, ושכבה חיצונית שמייצרת אלדוסטרון. הורמונים שמופרשים במערכת העיכול, כמו גסטרין, אינם נכללים במערכת האנדוקרינית כי איברי העיכול פתוחים כלפי חוץ.

הורמונים פועלים בכמויות זעירות. לכן גם תוספת קטנה או חסר קטן עלולים להפר את האיזון. הגוף מווסת הפרשות באמצעות מערכות משוב (היזון-חוזר). המשוב השלילי הוא העיקר: עודף הורמון בדם גורם לבלוטה להוריד את הייצור. לעומת זאת, יש משוב חיובי במצבים מסוימים: לדוגמה, בזמן הלידה עולה הפרשת האוקסיטוצין מבלוטת יותרת המוח, וכך מתגברות התכווצויות הרחם.

קיימים גם אנזימים בדם ובכבד שמפרקים עודפי הורמונים במהירות. בנוסף, מערכת העצבים שולחת אותות עצביים לבלוטות ומווסתת את פעילותן. לדוגמה, במצב של סכנה נשלחת הודעה להגביר הפרשת אפינפרין ונוראפינפרין, כדי להאיץ את קצב הלב ולהגביר אספקת הדם.

הבלוטות השונות מפוזרות בגוף. הן כוללות בין השאר את יותרת המוח, יותרת הכליה ומספר בלוטות נוספות, שכל אחת מהן מפרישה הורמונים ספציפיים.

הורמונים מסדירים זירוז, ויסות, גדילה וחילוף חומרים. הם משפיעים על תהליכים מתמשכים בגוף, ומאפשרים ויסות רחב וקבוע של פעולות ביולוגיות.

המערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית) היא קבוצת בלוטות בגוף. בלוטות אלו שולחות הורמונים. הורמונים (מסרים כימיים) זורמים בדם ועוזרים לגוף לעבוד.

יש חומרים שנקראים משבשים אנדוקריניים. זה שמות לשים לב אליו. הם נמצאים בפלסטיק, בקרמים ובחומרי הדברה. הם יכולים להכנס לגוף דרך מים, אוכל ואריזות. הם עלולים לבלבל את ההורמונים של הגוף. זה מסוכן במיוחד לעובר ולא לילדים קטנים. זה עלול לפגוע בגדילה, בהתפתחות ובעשיית למידה.

ההורמונים מופרשים ישירות לדם. זה שונה מבלוטות שמוציאות נוזלים בצינורות. ההורמונים עובדים לאט יותר ממערכת העצבים, אבל הם פועלים זמן רב.

יש בתאים קולטנים שמקבלים את ההורמונים. כמה בלוטות, כמו יותרת הכליה מעל הכליה, מייצרות חומרים חשובים. למשל אדרנלין (אפינפרין).

הגוף שומר על כמות ההורמונים. יש משוב שלילי שמוריד ייצור כשיש יותר מדי. יש משוב חיובי בסיטואציות מסוימות, כמו בלידה כשאוקסיטוצין מגדיל את ההתכווצויות.

יש גם אנזימים שמפרקים הורמונים עודפים. מערכת העצבים יכולה לומר לבלוטות להפעיל יותר הורמונים, למשל לעורר הוצאה של אדרנלין במצב של סכנה.

יש בלוטות שונות בגוף שמייצרות הורמונים חשובים.

ההורמונים עוזרים בגדילה, בוויסות הגוף ובשמירה על בריאות.