הנס אספרגר (יוהאן פרידריך קארל אספרגר; 1906, 1980) היה רופא ילדים, פסיכיאטר ילדים ומחנך אוסטרי. על שמו נקראה תסמונת אספרגר, מצב על הספקטרום האוטיסטי שמערב קשיים חברתיים והתנהגויות צרות ומאופיינות.
אספרגר גדל מחוץ לוינה וקיבל חינוך קלאסי. ב-1931 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת וינה. השתלם בעבודה ב-Heilpädagogische Station, מהתחנות לטיפול בחינוך מיוחד. בין מוריו היו אירווין לאזאר ופרנץ המבורגר. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כקצין רפואה בקרואטיה. אחיו נהרג בקרב סטלינגרד.
לא הצטרף רשמית למפלגה הנאצית. עם זאת, מחקר מ-2018 קובע כי שיתף פעולה עם תוכנית ה-T4, אותנסיה (תוכנית שלטונית שפעלה להרחקת או הריגת אנשים שנחשבו 'פגומים'). יש עדויות לכך שחתם על מסמכים שהמליצו לשלוח ילדים למוסדות כמו "אם שפיגלגרונד", בהם חלק מהילדים מתו. יש מחלוקת היסטורית: חלק חוקרים, כמו סטיב זילברמן, טוענים שאספרגר ניסה להגן על מטופליו; מחקרי 2018 חשפו מעורבות רחבה יותר.
לאחר המלחמה המשיך לעסוק בטיפול ובחינוך מיוחד. ב-1957, 1962 כיהן כמנהל בית חולים לילדים באינסברוק, וב-1962 התמנה לפרופסור ולמנהל בית החולים לילדים באוניברסיטת וינה. פרש ב-1977 ונפטר ב-1980.
בעבודת הדוקטורט שלו מ-1944 תיאר אספרגר ארבעה ילדים עם קושי בהשתלבות חברתית, ותיאר את התופעה כ"פסיכופתיה אוטיסטית" (שם עותקני לזמן ההוא לתיאור קשיי אינטראקציה ובידוד). הילדים שהוא תיאר היו לעיתים בעלי יכולות אינטלקטואליות קרובות לנורמה, אך היו להם בעיות בתקשורת בלתי־מילולית, באמפתיה ובהתנהגויות אובססיביות עם תחומי עניין צרה.
עבודתו נבדלה מתיאורי לאו קנר, שדיבר על אוטיזם בילדות מוקדמת. אספרגר ציין שמקרים רבים התגלו רק בגיל בית־ספר, וכי אצל חלק מהם דבורם התפתח מוקדם ובאופן מסורבל. ישנה גם הדגשה משפחתית ומגדרית בתיאוריה שלו, והוא שיער נטייה גדולה יותר אצל בנים.
מחקרים מאוחרים ניסו להגדיר תסמונת אספרגר כנפרדת מאוטיזם ללא פיגור שכלי. התסמונת קיבלה הכרה ב-DSM-IV של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. לפי המקור שבידינו, היא הוצאה מהמדריך ב-DSM-5 משנת 2010, ונחשבת כיום כחלק מהספקטרום האוטיסטי.
חוקרים שבעיקר חשפו את עבודתו דוברי האנגלית כוללים את לורנה וינג, שהציגה את הרעיון לקהילה המדעית באנגלית בשנות ה-80. אספרגר פרסם יותר מ-350 מאמרים רפואיים במשך חייו.
בשנת 1934 נישא לחנה קלמון. נולדו להם חמישה ילדים, ארבע בנות ובן. אחת מבנותיו, מריה אספרגר פלדר, הפכה לפסיכיאטרית ילדים שעבדה בציריך.
פרסם מאמרים רבים על התנהגות ילדים וטיפול חינוכי. בין כתביו נכללות עבודות על "הילד האנורמלי מבחינה נפשית" ועל "פסיכופתים אוטיסטים בגיל ילדות".
הנס אספרגר (1906, 1980) היה רופא ילדים מאוסטריה. בניו התקראו התנהגויות מסוימות ששמו תסמונת אספרגר. זאת צורה של אוטיזם. אוטיזם הוא קושי בתקשורת ובקשרים חברתיים.
אספרגר למד רפואה בוינה. עבד בבית חולים לילדים וטיפל בילדים עם קשיים שונים. בזמן מלחמת העולם השנייה עבד כרופא בצבא. אחרי המלחמה המשיך לעבוד במרפאות ובבתי חולים עד לפרישה ב-1977.
ב-1944 תיאר אספרגר כמה ילדים שבקשו להיות לבד והיו להם תחומי עניין מיוחדים וחזקים. אצל חלקם הדיבור היה מוזר ולעיתים פורמלי. הם התקשו להבין רגשות של אחרים.
במשך השנים ניסו מדענים להבין אם התסמונת שונה מאוטיזם אחר. בשלב מסוים היא הוכרה בספרי אבחון, ואחר כך נחשבה לחלק מהספקטרום האוטיסטי.
מחקר מודרני מ-2018 מצא שאספרגר עבד יחד עם השלטון הנאצי בתוכניות שאיימו על ילדים עם נכויות. תוכנית זו נקראה T4 או אותנסיה. זאת היתה תוכנית שהובילה למותם של ילדים שנחשבו פגומים. יש מחלוקת על מעשיו של אספרגר, אבל המחקר מצא ראיות לשיתוף פעולה.
נשוי לחנה ואב לחמישה ילדים. בתו מריה הפכה גם היא לרופאה לילדים.
אספרגר כתב המון מאמרים רפואיים על ילדים וטיפול.
תגובות גולשים