הנסיך איגור

האופרה היסודית של אלכסנדר בורודין היא הנסיך איגור. היא כוללת פרולוג וארבע מערכות. העלילה מבוססת על אפוס עתיק על מסע מלחמה של הנסיך איגור, שנלחם בשבטים אסיאתיים בערבות אוקראינה. האופרה הוצגה לראשונה בסנקט פטרבורג בנובמבר 1890.

בורודין, שהשלים קריירה ככימאי, החל לעבוד על היצירה ב-1869. הוא כתב גם את הליברית, הטקסט של האופרה, יחד עם ולדימיר סטאסוב. האפוס הוותיק שימש כמקור.
בורודין לא הספיק להשלים את האופרה לפני מותו ב-1887. הוא הלחין באיטיות בגלל עבודתו המדעית. אחרי מותו השלימו ניקולאי רימסקי-קורסקוב ואלכסנדר גלאזונוב את היצירה: רימסקי-קורסקוב השלים את הפרולוג ואת המערכות הראשונה, השנייה והרביעית, ואת המארש הפולובצי; גלזונוב השלים את המערכה השלישית. יש גם סברה שגלזונוב כתב את הפתיחה לפי מה שזכר מנגינת בורודין.
הפתיחה, המחולות הפולובציים והמארש הפולובצי מושמעות לעיתים קרובות כיצירות תזמורתיות עצמאיות.

העלילה מבוססת על דמותו ההיסטורית איגור סויטוסלביץ' מהמאה ה-12. ב-14 במאי 1185 יצא צבאו למאבק נגד הפולובצים. הפולובצים היו עם נוודי שהתיישב באזור ים השחור והים האזובי. בקרב הראשון ניצח איגור ושבה שבויים. לאחר שבוע התקיים קרב נוסף, שבו הונהג צבאו של איגור ונפצעו הוא ובנו, והם נשבו.

איגור עומד לצאת לקרב נגד החאן קונצ'אק. אשתו ואנשיו מזהירים אותו אחרי שראו ליקוי חמה. נסיך גליץ' רוצה לקחת את מקומו של איגור ועודד אותו לצאת לקרב.

חצר נסיך גליץ': נתיני הנסיך מברכים אותו. נשים מבקשות לשחרר חברה שנעצרה, אך הנסיך מסרב.
ירוסלבנה, אשתו של איגור, מתאבל כי בעלה נעדר. שליחים מודיעים שהיא: איגור ובנו נשבו בידי הפולובצים.

המחנה הפולובצי: ולדימיר, בנו של איגור, מתאהב בקונצ'אקובנה, בתו של החאן. היא יודעת שאביה יסכים לנישואין, אך ולדימיר חושש לגבי אביו.
חאן קונצ'אק מנסה לשעשע את האורחים. משרתיו יוצאים למחולות, אלו "המחולות הפולובציים", הקטע המפורסם ביותר באופרה. קונצ'אק מציע לשחרר את איגור אם יבטיח לא לתקוף שוב, ואיגור מסרב.

איגור נמלט מהשבי לאחר ששמע שהפולובצים תוקפים את עירו פוטיבל. בנו ולדימיר נשאר ונושא את בת החאן בהסכמתו של קונצ'אק.

איגור מגיע לפוטיבל ומתאחד עם אשתו.

בשנת 1953 נכתב המחזמר קיסמט על ידי רוברט רייט וג'ורג' פורסט. המחזמר השתמש במיוחד בנעימה מהמחולות הפולובציים. השיר "Stranger in Paradise" מבוסס על אותה מלודיה.

ב-1998 הראפר וורן ג'י והזמרת סיסל הלחינו דואט על קטע מהאופרה. הביצוע הפך ללהיט באירופה.

זו אופרה חשובה של המלחין אלכסנדר בורודין. האופרה מספרת על הנסיך איגור ולחימתו בשבטים שנקראו פולובצים. האופרה הופיעה לראשונה ברוסיה בשנת 1890.

בורודין היה גם כימאי. הוא התחיל לעבוד על האופרה ב-1869. הוא כתב את הליברית, כלומר את טקסט האופרה, ביחד עם אדם אחר. בורודין לא הספיק לסיים את האופרה לפני מותו ב-1887. שני מוזיקאים אחרים השלימו חלקים שלא הושלמו.

הסיפור מבוסס על איש היסטורי מהמאה ה-12. ב-1185 יצא איגור למלחמה נגד הפולובצים. הפולובצים היו עם נוודים שחיו בערבות ליד הים השחור. בקרב הראשון איגור זכה, אך אחר כך הצבא שלו נחלש והוא ובנו נפצעו ונשבו.

איגור רוצה לצאת לקרב. אשתו ואנשיו חוששים.

בחצר של נסיך אחר יש מסיבות ובעיות. ירוסלבנה, אשת איגור, בוכה כי בעלה נעדר.

במחנה הפולובצי ולדימיר, בנו של איגור, מתאהב בבת החאן. הם רוקדים ואת הריקודים קוראים "המחולות הפולובציים". הקטע הזה מפורסם מאוד.

איגור נמלט הביתה. בנו נשאר ונשוי לבת החאן.

איגור חוזר לעיר ומתאחד עם אשתו.

בשנת 1953 נוצר מחזמר בשם קיסמט. המחזמר השתמש במנגינה מהמחולות הפולובציים. השיר "Stranger in Paradise" מבוסס על המנגינה הזו.

ב-1998 יצאה גרסה פופולרית על ידי וורן ג'י וסיסל. השיר הפך מפורסם באירופה.