הסדר מרכז (מבטאים בשתי המילים במלעיל) הוא מסגרת שירות צבאי מקוצר לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר. השם נגזר מישיבת מרכז הרב, שם הוקם ההסדר וממנה הוא מאושר. בראש התוכנית עומד הרב יהושע מגנס.
הרעיון התחיל בעקבות מבצע קדש, כאשר חלק מתלמידי מרכז הרב הרגישו חוסר נוחות על כך שאינם משתתפים בלחימה. הרב צבי יהודה קוק ניהל משא ומתן עם צה"ל, והמחזור הראשון גויס כשנתיים אחרי מבצע קדש. המגויסים קיבלו אימון בסיסי בלבד ולא אימוני שדה יחידתיים.
בשנות ה־60 הונהג מסלול מקוצר של כשלושה חודשים בתמיכתו של חבר הכנסת בנימין שחור. חלק מתלמידי המסלול שובצו ביחידות לוחמות (יחידות שמבצעות משימות לחימה) ולחמו במלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת יום הכיפורים יזמו בחורים מהישיבה גיוסים מקוצרים במסלולים מוסדרים, וקיבלו אישורים להתגייס לזמנים קצרים ולחזור ללימוד.
המסגרת מיועדת לתלמידים שדחו את שירותם עד גיל 22. הבחור מתגייס לשירות פעיל מקוצר, ולאחריו דוחים את המשך השירות כדי לחזור לישיבה. בשנת 2010 הוחלט כי מי שישתתף בהסדר ישוחרר סופית מהחובה הצבאית כשהגיע לגיל 26, אם כי בשנים האחרונות נוספו קריטריונים נוספים.
נכון ל־2019, לאחר שירות פעיל (אם לא שוחררו מיד עקב נסיבות משפחתיות), החייל נכנס למעמד דח"ש, דחיית שירות. תקופת הדח"ש מסתיימת כשתמלאנה 17 חודשים מיום הגיוס, וממנו משוחרר החייל סופית. מי ששירת 17 חודשים משתחרר מיד בסוף השירות הפעיל. משך השירות בפועל תלוי ביחידה שאליה מתחייב החייל.
כדי להאריך שירות פעיל צריך החייל טופס חתום על ידי הישיבה, איגוד הישיבות הגבוהות והמפקד הישיר בדרגת סגן־אלוף, ובו הוא מציין את תאריך הסיום המבוקש.
השירות מופעל בעיקר דרך ישיבת מרכז הרב, אך גם ישיבות גבוהות נוספות משתמשות בו. בין הישיבות המשתתפות ניתן למנות את ישיבת בית אל, ישיבת הר המור, ישיבת מצפה רמון וישיבת עטרת ירושלים.
בשנת 1988 ראשי ישיבות ההסדר הביעו דאגה מהצטרפות תלמידים צעירים מדי למסגרת זו. הם השפיעו על צה"ל להגביל את הגיוס במסגרת הסדר מרכז לגיל 22 ומעלה, מה שגרם לחלק מהצעירים לבחור בישיבות הסדר במקום זאת.
הסדר מרכז הוא דרך קצרה לשירות בצבא לתלמידי ישיבה גבוהה. ישיבה גבוהה היא ישיבה לתלמידים בוגרים. השם מגיע מישיבת מרכז הרב. הרב יהושע מגנס עומד בראש התוכנית.
הרעיון צץ אחרי מבצע קדש. תלמידים רצו להיות חלק משירות הצבא. הרב צבי יהודה קוק דיבר עם הצבא, וקבוצות ראשונות גויסו כשנתיים אחרי כן. בתחילה הם עברו רק אימון בסיסי. בשנות ה־60 הונהג מסלול קצר של כשלושה חודשים. חלק מהבחורים שירתו ביחידות לוחמות (יחידות שעושות לחימה) והשתתפו במלחמת ששת הימים.
התוכנית מיועדת לבחורים שדחו את הגיוס עד גיל 22. הם משרתים זמן קצר בצבא וחוזרים ללמוד. בשנת 2010 הוחלט שמי שישתתף ישוחרר סופית כשהגיע לגיל 26. אחרי השירות הפעיל יש מצב שנקרא דח"ש. דח"ש זו דחיית שירות. היא מסתיימת כשמלאים 17 חודשים מיום הגיוס, ואז החייל משתחרר סופית.
מספר ישיבות נוספות משתמשות בהסדר זה, בין היתר ישיבת בית אל וישיבת הר המור.
בשנת 1988 הוחלט שלא לאפשר גיוס למסגרת זו לפני גיל 22. זה נשאר כדי לשמור על תלמידי הישיבות הבוגרים.
תגובות גולשים