"הסוחר מוונציה" נכתב על ידי ויליאם שייקספיר בסוף המאה ה-16. המחזה הודפס לראשונה ב-1600.
זהו קומדיה, כלומר מחזה שמסיים את רוב הבעיות בטוב.
בסניו רוצה להתחתן עם פורציה, נערה עשירה. הוא צריך כסף לנסיעה.
אנטוניו, ידידו, מבקש הלוואה משיילוק, מלווה יהודי.
שיילוק נותן את ההלוואה בתמורה לתנאי מדאיג: אם החוב לא יוחזר, הוא יקח ליטרת בשר (חלק גוף) מאנטוניו. זאת בקשה אכזרית, אבל צריך לזכור שהיא חלק מהעלילה בלבד.
פורציה מעמידה מבחן תיבות כדי להחליט מי ייקח אותה לאישה.
בסניו בוחר נכון וזוכה בה. אחר כך מתברר שאוניותיו של אנטוניו נאבדו, והוא לא יכול לשלם.
פורציה מחופשת לעורך-דין ועוזרת להציל את אנטוניו בבית המשפט. שיילוק מפסיד, ומצפייה אחת נגמרת בו המרה לנצרות.
המחזה מעורר שאלות קשות על יחס ליהודים. שיילוק מוצג לפעמים כדמות רעה וקמצנית. אחרים רואים בו אדם שנפגע ומחפש צדק.
חלק מהקוראים אומרים שהמחזה מחזק סטריאוטיפים רעים על היהודים. אחרים טוענים שהמחזה מראה גם את הקושי והכאב של שיילוק, ולכן הוא מורכב יותר מסתם דמות רעה.
בימיו של שייקספיר לא חיו יהודים באנגליה אחרי גירוש בתשל"א 1290 (הגירוש נעשה לפני מאות שנים). לכן שייקספיר הכיר בעיקר תמונות וסטראוטיפים על יהודים, ולא את חיי הקהילה האמיתיים.
המוטיבים החשובים: צדק מול רחמים, כוחו של משפט, ותפקיד הנשים החכמות כמו פורציה. המחזה מעלה שאלות על איך להתייחס לאחרים על רקע דת ומעמד.
שחקנים שיחקו את שיילוק בדרכים שונות. היום בוחנים את הדמות בדרכים שאמפתיות ומורכבות יותר.
קטעים מהמחזה והשפה שלו נכנסו לתרבות. המונולוג על הרחמים מוכר במיוחד.
זהו קומדיה, כלומר מחזה שמסיים את רוב הבעיות בטוב.
בסניו רוצה להתחתן עם פורציה, נערה עשירה. הוא צריך כסף לנסיעה.
אנטוניו, ידידו, מבקש הלוואה משיילוק, מלווה יהודי.
שיילוק נותן את ההלוואה בתמורה לתנאי מדאיג: אם החוב לא יוחזר, הוא יקח ליטרת בשר (חלק גוף) מאנטוניו. זאת בקשה אכזרית, אבל צריך לזכור שהיא חלק מהעלילה בלבד.
פורציה מעמידה מבחן תיבות כדי להחליט מי ייקח אותה לאישה.
בסניו בוחר נכון וזוכה בה. אחר כך מתברר שאוניותיו של אנטוניו נאבדו, והוא לא יכול לשלם.
פורציה מחופשת לעורך-דין ועוזרת להציל את אנטוניו בבית המשפט. שיילוק מפסיד, ומצפייה אחת נגמרת בו המרה לנצרות.
המחזה מעורר שאלות קשות על יחס ליהודים. שיילוק מוצג לפעמים כדמות רעה וקמצנית. אחרים רואים בו אדם שנפגע ומחפש צדק.
חלק מהקוראים אומרים שהמחזה מחזק סטריאוטיפים רעים על היהודים. אחרים טוענים שהמחזה מראה גם את הקושי והכאב של שיילוק, ולכן הוא מורכב יותר מסתם דמות רעה.
בימיו של שייקספיר לא חיו יהודים באנגליה אחרי גירוש בתשל"א 1290 (הגירוש נעשה לפני מאות שנים). לכן שייקספיר הכיר בעיקר תמונות וסטראוטיפים על יהודים, ולא את חיי הקהילה האמיתיים.
המוטיבים החשובים: צדק מול רחמים, כוחו של משפט, ותפקיד הנשים החכמות כמו פורציה. המחזה מעלה שאלות על איך להתייחס לאחרים על רקע דת ומעמד.
שחקנים שיחקו את שיילוק בדרכים שונות. היום בוחנים את הדמות בדרכים שאמפתיות ומורכבות יותר.
קטעים מהמחזה והשפה שלו נכנסו לתרבות. המונולוג על הרחמים מוכר במיוחד.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים