הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א, באנגלית IAEA) הוקמה ב-29 ביולי 1957 ביוזמת האו"ם והארצות הברית. מטרתה לקדם שימוש אזרחי באנרגיה אטומית ולמנוע את השימוש בה למטרות צבאיות. נכון ל-2023 חברות בסוכנות 176 מדינות. נציגי המדינות נפגשים פעם בשנה באספה הכללית, שממנה נבחרים 35 חברים למועצת המנהלים.
מטה הסוכנות נמצא בוינה, אוסטריה. יש משרדים נוספים בטורונטו, ז'נבה, ניו יורק וטוקיו. הסוכנות מפעילה מעבדות באוסטריה וברפובליקת מונקו ומרכז מחקר באיטליה.
הפעילות המרכזית של הסוכנות כוללת סיוע מדעי וטכני לשימושים אזרחיים באנרגיה אטומית (אנרגיה שמתקבלת מתהליכים בגרעין האטום), קביעת תקני בטיחות ופיקוח על שמירתם. הסוכנות עורכת גם בדיקות וניטור כשיש חשד להפרת אמנות למניעת הפצת נשק גרעיני. דוגמאות בולטות הן בדיקות בתוכניות הגרעין של עיראק ושל איראן. על מאמציה למניעת הפצת נשק גרעיני זכתה הסוכנות, יחד עם מנכ"לה לשעבר מוחמד אל-ברעדעי, בפרס נובל לשלום לשנת 2005.
סבא"א היא סוכנות מיוחדת של האו"ם. היא מדווחת לאספה הכללית של האו"ם ולמועצת הביטחון, אך אינה בשליטה ישירה של האו"ם. מבנה הארגון נקבע בחוקת הסוכנות והוא כולל שלושה גופים עיקריים: מועצת המנהלים, האספה הכללית והמזכירות.
מועצת המנהלים כוללת 35 נציגים: 13 נציגים מתוך אלה שכיהנו קודם ו-22 נבחרים לתקופות של שנתיים. יש דרישה לגיוון גאוגרפי בבחירות. המועצה מתכנסת חמש פעמים בשנה, מקבלת רוב החלטות המדיניות וממנה את המנהל הכללי, בכפוף לאישור האספה הכללית. החלטות תקציב דורשות רוב של שני שלישים.
האספה הכללית כוללת את כל המדינות החברות. היא מתכנסת מדי שנה בספטמבר לאשר את פעולות הסוכנות ואת התקציב. בכל מפגש נבחר נשיא לאספה.
המזכירות היא גוף מקצועי שמוביל את העבודה היומיומית. בראש המזכירות עומד המנהל הכללי, הנבחר על ידי מועצת המנהלים ומאושר על ידי האספה לכל כהונה של ארבע שנים. המזכירות פועלת באמצעות שש מחלקות עיקריות: אנרגיה אטומית, בטיחות גרעינית וביטחון, מדעי הגרעין ויישומיהם, אמצעי פיקוח (שמותיהם המקצועיים של מחלקות אלה מופיעים בחוקת הסוכנות), שיתוף פעולה טכני וניהול.
התקציב מורכב משני חלקים: תקציב שוטף למימון פעולות הסוכנות (בשנת 2006 כ-290 מיליון דולר), שממומן מדמי חבר שנתיים, ותקציב לשיתוף פעולה טכני, שמבוסס על תרומות מדינות וחותר לאסוף כ-80 מיליון דולר בשנה.
ישראל חברה בסבא"א מאז הקמתה ב-1957. הוועדה לאנרגיה אטומית אחראית על הקשר עם הסוכנות. נציג ישראל במשימות הסוכנות הוא שגריר. השגריר הנוכחי הוא רונן שאול, שנכנס לתפקיד ב-9 ביולי 2024.
ישראל משתתפת בכנסיה השנתיות של הסוכנות בוינה. משלחת ישראל מובלת על ידי מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. עם זאת, מדינות ערב מתנגדות לבחירת ישראל להנהלת הסוכנות, ולכן היא אינה נבחרת לעתים קרובות למשרות אלו.
ישראל לא חתמה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (ה-NPT). לכן לסבא"א אין סמכות פיקוח מלאה על הקמה למחקר גרעיני בנגב, ליד דימונה. לעומת זאת, כור מחקר אחר בממ"ג נמצא בפיקוח על פי הסכם פיקוח מ-1966. בנוסף, ישראל חברה בכמה אמנות בתחום הגרעין שנחתמו במסגרת סבא"א.
בספטמבר 2016 פתחה ישראל לראשונה ביתן בכנס השנתי. הוצגו שם פיתוחים, למשל קרינה מותאמת לחולי סרטן ושימוש בקרינה בדברה חקלאית.
עמותות והאו"ם קראו פעמים רבות לפירוק נשק גרעיני בעולם ובישראל. ישראל טוענת שהיא אינה מחזיקה בנשק גרעיני ומסרבת לפעול על פי קריאות אלה.
הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א, באנגלית IAEA) הוקמה ב-29 ביולי 1957. היא עוזרת למדינות להשתמש באנרגיה אטומית לטובת אזרחים. אנרגיה אטומית (גרעינית) היא אנרגיה שיוצאת מגרעין האטום.
176 מדינות חברות בסבא"א. כל שנה יש כנס גדול. מ-35 חברי מועצת המנהלים מקבלים החלטות חשובות.
המטה שלה בוינה, אוסטריה. יש גם משרדים בטורונטו, ז'נבה, ניו יורק וטוקיו. יש לה מעבדות באוסטריה ובמונקו ומרכז מחקר באיטליה.
הסוכנות עוזרת למדינות בבטיחות גרעינית. היא קובעת כללים למניעת תאונות. היא גם בודקת חשדות לשימוש בנשק גרעיני. בדיקות ידועות נעשו בתוכניות של עיראק ושל איראן.
ב-2005 הסתדר לה דבר גדול, היא זכתה בפרס נובל לשלום יחד עם המנהל הכללי שלה.
לסבא"א יש שלושה חלקים עיקריים: מועצת מנהלים, אספה כללית ומזכירות. המועצה כוללת 35 נציגים. היא מתכנסת חמש פעמים בשנה. האספה הכללית של כל המדינות מתכנסת פעם בשנה בספטמבר.
המזכירות עושה את העבודה היומיומית. המנהל הכללי עומד בראשה ומכהן ארבע שנים. יש שש מחלקות שעוזרות במשימות שונות.
יש לשתי חלקי תקציב: תקציב שוטף (בשנת 2006 כ-290 מיליון דולר) ותקציב לשיתוף פעולה טכני (שמבוסס על תרומות, כ-80 מיליון דולר בשנה).
ישראל חברה בסבא"א מאז 1957. הוועדה לאנרגיה אטומית מנהלת את הקשר. שגריר ישראל בסבא"א הוא רונן שאול מאז 9 ביולי 2024.
ישראל מציגה תוצריה בכנס השנתי. ב-2016 הוצגו טיפולים בקרינה לחולים ושימוש בקרינה להגנה על גידולים חקלאיים.
ישראל לא חתמה על אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. לכן אין לסבא"א פיקוח מלא על מתקנים מסוימים ליד דימונה. יש גם מתקנים שנמצאים תחת פיקוח על פי הסכמים ישנים.
יש קריאות לפרק נשק גרעיני. ישראל אומרת שהיא אינה מחזיקה נשק כזה ומסרבת לפעול לפי קריאות אלה.
תגובות גולשים