הסימפוניה הפנטסטית נכתבה על ידי הקטור ברליוז ב-1830. סימפוניה היא יצירה גדולה לתזמורת.
הסימפוניה היא כמו סיפור מוזיקלי. יש לה חמישה פרקים. בכל פרק מנסים לתאר חלום או תמונה:
# Rêveries - Passions (חלומות וייסורים)
# Un bal (נשף)
# Scène aux champs (תמונה בשדות)
# Marche au supplice (הצעידה אל הגרדום)
# Songe d'une nuit de sabbat (חלום על שבת של מכשפות)
יש מלודיה שחוזרת בכל פרק. קוראים לה idée fixe (רעיון קבוע). היא מייצגת את האהבה הנכזבת של האמן.
פתיחה איטית שמביאה למלודיה החוזרת. הפרק מלא ברגשות ושינויים בהרמוניה.
ואלס שמתאר נשף. המנגינה נראית שמחה, אבל יש בה בדידות גם כן.
שיר לשדה עם שני כלים שמדברים זה עם זה: קרן אנגלית ואבוב. בסוף נשארת רק הקרן, וזה מראה על עצב ובדידות.
פרק זה מציג חלום רע שבו האמן עובר צרה קשה. המוזיקה משתמשת בצבעים חזקים בכלי התזמורת.
הפרק מדמה לילה של מפלצות ומכשפות. יש פס קול שמזכיר פעמונים ושיר כנסייה ישן (Dies Irae). יש הרבה אפקטים מוזרים בתזמורת.
הסימפוניה הושמעה לראשונה בדצמבר 1830. ברליוז שינה חלקים במשך השנים. הגרסה המוכרת פורסמה ב-1845.
ברליוז התאהב בשחקנית הארייט סמיתסון. היא לא השיבה למכתבים. הסימפוניה נולדה מתוך אהבה נכזבת. הם נישאו לבסוף, אבל נפרדו אחרי שנים.
התזמורת כוללת כלי נשיפה, כלי נשיפה ממתכת, כלי הקשה, פעמונים, נבלים ומיתרים. ברליוז אהב לתת הוראות מדויקות לנגנים.
קטעים מהיצירה הופיעו בסרטים מודרניים, ביניהם בעיבוד סינתטי של וונדי קרלוס בסרט "הניצוץ".
הסימפוניה היא כמו סיפור מוזיקלי. יש לה חמישה פרקים. בכל פרק מנסים לתאר חלום או תמונה:
# Rêveries - Passions (חלומות וייסורים)
# Un bal (נשף)
# Scène aux champs (תמונה בשדות)
# Marche au supplice (הצעידה אל הגרדום)
# Songe d'une nuit de sabbat (חלום על שבת של מכשפות)
יש מלודיה שחוזרת בכל פרק. קוראים לה idée fixe (רעיון קבוע). היא מייצגת את האהבה הנכזבת של האמן.
פתיחה איטית שמביאה למלודיה החוזרת. הפרק מלא ברגשות ושינויים בהרמוניה.
ואלס שמתאר נשף. המנגינה נראית שמחה, אבל יש בה בדידות גם כן.
שיר לשדה עם שני כלים שמדברים זה עם זה: קרן אנגלית ואבוב. בסוף נשארת רק הקרן, וזה מראה על עצב ובדידות.
פרק זה מציג חלום רע שבו האמן עובר צרה קשה. המוזיקה משתמשת בצבעים חזקים בכלי התזמורת.
הפרק מדמה לילה של מפלצות ומכשפות. יש פס קול שמזכיר פעמונים ושיר כנסייה ישן (Dies Irae). יש הרבה אפקטים מוזרים בתזמורת.
הסימפוניה הושמעה לראשונה בדצמבר 1830. ברליוז שינה חלקים במשך השנים. הגרסה המוכרת פורסמה ב-1845.
ברליוז התאהב בשחקנית הארייט סמיתסון. היא לא השיבה למכתבים. הסימפוניה נולדה מתוך אהבה נכזבת. הם נישאו לבסוף, אבל נפרדו אחרי שנים.
התזמורת כוללת כלי נשיפה, כלי נשיפה ממתכת, כלי הקשה, פעמונים, נבלים ומיתרים. ברליוז אהב לתת הוראות מדויקות לנגנים.
קטעים מהיצירה הופיעו בסרטים מודרניים, ביניהם בעיבוד סינתטי של וונדי קרלוס בסרט "הניצוץ".
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים