הספר הלבן (1939)

"ספר לבן" (White Paper) הוא מסמך מדיניות שהציג שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939. הוא הציע הקמת מדינה אחת לכל תושביה של הארץ, יהודים וערבים, והטלת הגבלות חזקות על עלייה יהודית ורכישת קרקעות בבעלות ערבית. המסמך פורסם ב-17 במאי 1939 ואושר בפרלמנט הבריטי ב-23 במאי ברוב 281 נגד 181. ועדת המנדטים של חבר הלאומים לא אימצה אותו.

הנקודות המרכזיות היו הגבלת העלייה היהודית וכפיית מגבלות על מכירת קרקעות לערבים. בכך הוצעה הפחתה דרמטית של האפשרות להקים מדינה יהודית. תקנות העברת הקרקעות פורסמו ב-1940, אך לא נאכפו במלואן; קק"ל עדיין רכשה עד קום המדינה כ-420,000 דונם.

הספר נתן פרשנות צרה ל"בית לאומי לעם היהודי" שהופיעה בהצהרת בלפור. לפי הבריטים, ההבטחה לא שקולה להקמת מדינה יהודית; היישוב היהודי ראה בכך ביטול מעשי של הבטחות אלה.

היישוב היהודי התקיף את הספר בכעס וקרא לו "ספר המעל" או "הספר השחור". הוכרזה שביתה כללית וארגנו מחאות ותהלוכות. במחאה הוקמו במאי דגשי התיישבות חדשים, 12 נקודות יישוב. בעקבות הספר נקשר היישוב נגד בריטניה, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה רוב הארגונים החליטו להשעות לחימה נגד הבריטים ולהתמקד בתמיכה במלחמה ובעלייה הבלתי-לגאלית. גם הערבים התנגדו ופעלו לביטול ההיתר לעלייה.

בבריטניה נשמעה גם ביקורת פנימית. ועדת המנדטים של חבר הלאומים קבעה שהמדיניות אינה תואמת את כתב המנדט, אך הדיון במליאה לא התקיים עקב פרוץ המלחמה. מעמדה של המדיניות נשא עליו וויכוח גם בגופי הממשל הבריטים עצמם.

"ספר לבן" הוא מסמך של ממשלת בריטניה. ("ספר לבן" פירושו White Paper, מסמך מדיניות.)

הוא פורסם במאי 1939. הבריטים רצו מדינה אחת לכל התושבים. הם קבעו מגבלות על עלייה יהודית. הם גם הגבילו רכישת קרקעות בבעלות ערבית.

בארץ ישראל התושבים היהודים כעסו מאוד. קראו למסמך "ספר המעל" ו"הספר השחור". נערכו שביתות והפגנות. כחלק מהמחאה הוקמו 12 יישובים חדשים.

בשנת 1940 פורסמו חוקים על קרקעות. הם הקשו על קניית אדמות. עם זאת ארגונים יהודיים קנו אדמות עד קום המדינה.

גם הערבים התנגדו. הם רצו הפסקת עלייה וביטול הצהרת בלפור. חבר הלאומים אמר שהמדיניות אינה תואמת את כתב המנדט, אבל מלחמת העולם השנייה עצרה את הדיון.