הסתדרות נשים עבריות הייתה קבוצה שפעלה בארץ בין 1920 ל‑1933. הן עזרו לנשים הרות ולאמהות צעירות.
בת-שבע קסלמן, שעלה לארץ מארה"ב, ראתה בעיות בלידה ובגידול תינוקות. היא עזרה להקים את הארגון. הנרייטה סאלד הייתה היושבת ראש. אספת ההקמה היתה בירושלים ביולי 1920. אחרי זה נפתחו סניפים בתל אביב, חיפה, צפת וטבריה.
הארגון לא נתן רק נדבות. הן רצו שהנשים יהיו חלק מהקהילה. היו דמי חבר נמוכים כדי שכולם יוכלו להצטרף. הארגון פיתח "טיפת חלב" (מרכז בריאות לאם ולתינוק). שם קיבלו אמהות עזרה רפואית והסברים. עוד היו שיעורי עברית, תפירה ופעילויות תרבותיות. רבות מהחברות היו עולות חדשות, והמפגשים עזרו להן ללמוד שפה ולמצוא חברות.
ההסתדרות הוציאה עיתון בשם "האשה" בשנות ה‑20.
בשנות ה‑20 דיברו ארגוני נשים על איחוד. ב‑1933 הארגון התאחד עם ויצו. הקבוצה המאוחדת נקראה הסתדרות נשים ציוניות ושייכה לויצו העולמית.
בת-שבע קסלמן, שעלה לארץ מארה"ב, ראתה בעיות בלידה ובגידול תינוקות. היא עזרה להקים את הארגון. הנרייטה סאלד הייתה היושבת ראש. אספת ההקמה היתה בירושלים ביולי 1920. אחרי זה נפתחו סניפים בתל אביב, חיפה, צפת וטבריה.
הארגון לא נתן רק נדבות. הן רצו שהנשים יהיו חלק מהקהילה. היו דמי חבר נמוכים כדי שכולם יוכלו להצטרף. הארגון פיתח "טיפת חלב" (מרכז בריאות לאם ולתינוק). שם קיבלו אמהות עזרה רפואית והסברים. עוד היו שיעורי עברית, תפירה ופעילויות תרבותיות. רבות מהחברות היו עולות חדשות, והמפגשים עזרו להן ללמוד שפה ולמצוא חברות.
ההסתדרות הוציאה עיתון בשם "האשה" בשנות ה‑20.
בשנות ה‑20 דיברו ארגוני נשים על איחוד. ב‑1933 הארגון התאחד עם ויצו. הקבוצה המאוחדת נקראה הסתדרות נשים ציוניות ושייכה לויצו העולמית.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים