בשנות ה־50 נעשתה פעולה חשאית של ישראל במצרים. הפעולה כונתה "העסק הביש". היא בוצעה כך שהיא תיראה כאילו מצרים עשו אותה. זה נקרא דגל כוזב, להאשים מישהו אחר.
קבוצה של יהודים מקומיים גויסה על ידי המודיעין הצבאי (אמ"ן, מודיעין הצבא). הם התכוונו להצית ספריות ובתי קולנוע בבעלות אמריקאית ובריטית. המטרה הייתה ליצור בעיות בין מצרים למערב.
הפעולות בוצעו בקיץ 1954. חלקם נעצרו והועמדו למשפט בקהיר. אחד העצורים התאבד בתא שלו במהלך המשפט (משפט ראווה, משפט שהוצג כדי להראות משהו פוליטי). שניים הוצאו להורג, ואחד נוסף מת בתנאים לא ברורים.
המקרה הזה הוביל לוויכוחים גדולים בישראל. קוראים לו "פרשת לבון" על שם שר הביטחון אז, פנחס לבון. היו ועדות שבדקו מי נתן הוראה. הוויכוח הפוליטי היה גדול וגרם לשבר במפלגה ולפרידות של פוליטיקאים חשובים, כולל דוד בן‑גוריון.
האיש שהפעיל את החוליה, אברי אלעד, נמלט תחילה. לאחר מכן הוחזר לישראל, נשפט ונכלא. במשך השנים נטענו נגדו דברים כמו שהוא אולי ריגל גם לטובת הצד השני.
כמה מחברי החוליה שוחררו רק שנים אחר כך, במסגרת חילופי שבויים אחרי מלחמה. רבים מהם חיו עם הטראומה מהתהליך. האירוע נחשב לפרשה שזעזעה את המדינה והציבור.
קבוצה של יהודים מקומיים גויסה על ידי המודיעין הצבאי (אמ"ן, מודיעין הצבא). הם התכוונו להצית ספריות ובתי קולנוע בבעלות אמריקאית ובריטית. המטרה הייתה ליצור בעיות בין מצרים למערב.
הפעולות בוצעו בקיץ 1954. חלקם נעצרו והועמדו למשפט בקהיר. אחד העצורים התאבד בתא שלו במהלך המשפט (משפט ראווה, משפט שהוצג כדי להראות משהו פוליטי). שניים הוצאו להורג, ואחד נוסף מת בתנאים לא ברורים.
המקרה הזה הוביל לוויכוחים גדולים בישראל. קוראים לו "פרשת לבון" על שם שר הביטחון אז, פנחס לבון. היו ועדות שבדקו מי נתן הוראה. הוויכוח הפוליטי היה גדול וגרם לשבר במפלגה ולפרידות של פוליטיקאים חשובים, כולל דוד בן‑גוריון.
האיש שהפעיל את החוליה, אברי אלעד, נמלט תחילה. לאחר מכן הוחזר לישראל, נשפט ונכלא. במשך השנים נטענו נגדו דברים כמו שהוא אולי ריגל גם לטובת הצד השני.
כמה מחברי החוליה שוחררו רק שנים אחר כך, במסגרת חילופי שבויים אחרי מלחמה. רבים מהם חיו עם הטראומה מהתהליך. האירוע נחשב לפרשה שזעזעה את המדינה והציבור.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים