הערבה

הערבה (בערבית: וادي عربة) היא עמק צר וארוך שמתחיל מדרום ים המלח ונגמר במפרץ אילת. האורך משוער בכ-175 ק"מ. העמק מפריד בין הרי אדום ממזרח להר הנגב ממערב. מקורות המים נדירים. יש בערבה מחצבי נחושת, אך תפקידה המרכזי הוא כדרך מעבר בין אזורים.


הערבה היא חלק מהבקע הסורי-אפריקני, סדק טקטוני גדול שעיצב את הנוף. הטופוגרפיה יחסית מישורית, ומשתפלת משיא בגובה של כ־205 מ' מעל פני הים אל צפון הערבה ואל מפרץ אילת בדרום.


אגן הניקוז הראשי הוא נחל הערבה, שמתנקז לכיכר סדום בים המלח. נחל פארן נחשב ליובל עיקרי בתחומי ישראל, אף שפועל כערוץ מרכזי. יובלים חשובים נוספים: נחל חיון, נחל נקרות, נחל אמציהו ונחל צין. בדרום אין אגן ניקוז אחד, ויש ארבע מלחות, אגמי מים מליחים ללא מוצא: קע א-סעידין, מלחת יטבתה, מלחת עברונה ומלחת אילת. נחלים דרומיים בולטים הם נחל רודד, נחל רחם ונחל שעלב.

חלק ממעיינות הערבה התייבשו, לדוגמה עין תמיד שנבלמה משנת 2018.


בקצה הדרומי נמצאות שתי ערים מרכזיות לחוף מפרץ אילת: עקבה, הנמל של ירדן, ואילת מצד ישראל. לאורך הערבה יש יישובים חקלאיים קטנים, שמגדלים בעיקר ירקות חממה לייצוא ולשיווק מקומי. בערבה שני נמלי תעופה: נמל התעופה רמון ונמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין.


בצד הישראלי מתגוררים כ-63,000 תושבים, כשכ-53,000 מהם גרים באילת. רוב היישובים השאריים נמצאים במסגרת המועצות האזוריות הערבה התיכונה וחבל אילות. החקלאות שם התפתחה במיוחד בשנות ה-70 וה-80, בחלקה בשטחים שנכבשו אחרי מלחמת ששת הימים. לשטחים אלה הועברו בעבר הסדרים של חכירה, לדוגמה במובלעת צופר, שסיימו את תוקפן מאוחר יותר.


בצד הירדני של הערבה חיו כ-189,789 תושבים נכון ל-2015. רובם מרוכזים בעיר עקבה ובא-סאפי. הכפרים רבים ובאוכלוסייה הבדואית יש קשיים כלכליים.



הערבה שימשה דרכים חשובות מאז העת העתיקה. על פי המסורת המקראית נזכרת הערבה כשטח שומם, ושלטו בה בתקופות שונות בני אדום, דוד ושלמה. בתקופה ההלניסטית והרומית השתלטו הנבטים על האזור ובנו בו מבצרים ותחנות משמר.


בחלוקת המנדט הבריטי סומנה גם הערבה בקו הגבול. חלקים מהערבה נשלטו בידי ישראל לאחר מלחמת העצמאות וממבצע עובדה חלה עליה חזרה לחשיבות. בהסכם השלום בין ישראל לירדן הוסדרו חילופי שטחים והקצאת מים, כולל החזרת רוב השטח שעמד במחלוקת (כ-380 קמ"ר).

בשנת 2014 אירע דלף נפט מקו צינור אילת-אשקלון. כמה מיליוני ליטרים הגיעו לשמורת ערבת עברונה וגרמו לנזק אקולוגי חמור. נמל התעופה רמון נפתח ב-21 בינואר 2019.


הערבה כוללת אתרים טבעיים ושמורות עם בעלי חיים וצמחים שמותאמים לאקלים היבש.


בערבה יש אתרים ארכאולוגיים חשובים, כולל מצודות ונקודות לאורך דרכים עתיקות, כדוגמת דרך הבשמים. באתרי המעיינות והריכוזים האנושיים נמצאים שרידים נוספים.


בעמק יש אזורים טבעיים בולטים, שמציירים את הנוף הייחודי של הצפון המדברי והדרום החופי.

הערבה היא עמק (עמק = שטח נמוך בין הרים) צר וארוך. היא מתחילה מדרום ים המלח ומסתיימת במפרץ אילת. אורכה כ-175 ק"מ. בערבה יש מעט מים.


הערבה היא חלק מבקע סורי-אפריקני, פיצול גדול בקרקע. השטח יחסית שטוח ויורד בהדרגה אל הים.


הנחל הגדול הוא נחל הערבה. נחל (נחל = זרם מים שזורם אחרי גשם) פארן הוא יובל בולט בו. בדרום יש ארבע מלחות, אגמי מים מליחים ללא מוצא: קע א-סעידין, יטבתה, עברונה ואילת. יש נחלים קטנים בדרום כמו נחל רודד ונחל רחם. חלק מהמעיינות התייבשו, למשל עין תמיד מאז 2018.


בקצה הדרומי נמצאות שתי ערים גדולות: עקבה בצד ירדן ואילת בצד ישראל. יש גם מושבים וכפרים חקלאיים שמגדלים ירקות בחממות. בערבה שני שדות תעופה: רמון והמלך חוסיין.


בצד הישראלי גרים כ-63,000 אנשים. כ-53,000 מהם גרים באילת. שאר היישובים הם בעיקר חקלאיים.


בצד הירדני חיים כ-189,789 אנשים (נתון לשנת 2015). רובם גרים בעקבה.


מאז העת העתיקה עברו בערבה דרכים חשובות. אזורים נחפרו ונבנו בה מבצרים. במאה ה-20 חלקים מהערבה עברו ויקבעו בהסכמים בין ישראל לירדן.

בשנת 2014 דלף נפט למקום ונגרם נזק לשמורת טבע בעמק. ב-2019 נפתח שדה התעופה רמון.


בערבה יש טבע מיוחד ובעלי חיים שמסתדרים במדבר. יש גם אתרים עתיקים של דרכים וביצורים.