הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה (International Astronautical Federation) היא ארגון בינלאומי שעוסק בנושאי חלל. אסטרונאוטיקה = חקר וטכנולוגיה של טיסות לחלל. הארגון הוא איגוד וולונטרי של סוכנויות חלל, חברות תעשייה ומכוני מחקר מרחבי העולם. הוקם ב־1951 ומשרדיו בפריז.
מטרות הפדרציה הן לקדם את חקר החלל והתיישנות מדעית־טכנולוגית לתועלת האדם, ולעודד שיתוף פעולה בין מדינות וחברות. בין פעולותיה: קיום קונגרס שנתי גדול על מדעי וטכנולוגיות החלל, סדנאות בינלאומיות לנושאים ספציפיים, שיתוף פעולה עם משרד האו"ם לענייני החלל החיצון, קידום פרויקטים חינוכיים והוצאת פרסומים מקצועיים.
מספר ארגונים ישראליים חברים בפדרציה, בהם האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל (משנת 1958), סוכנות החלל הישראלית (משנת 2000) ותעשיות חלל מובילות. בסוף 2019 נבחרה ד"ר דגנית פייקובסקי לסגנית נשיא הפדרציה מטעם סוכנות החלל הישראלית.
הפדרציה מעניקה מדי שנה פרסים בתחומי החלל השונים, לכבוד הישגים מחקריים וטכנולוגיים.
האקדמיה הוקמה על ידי הפדרציה כדי לקדם מחקר באסטרונאוטיקה. אקדמיה = קבוצה של חוקרים. היא מפרסמת את כתב העת Acta Astronautica, שנחשב לכתב העת המדעי המרכזי בתחום. האקדמיה מונה יותר מאלף חברים מרחבי העולם. נשיא האקדמיה הראשון היה תיאודור פון קרמן, ולדמותו הוקם פרס פון קרמן.
האקדמיה מנהלת ועדות וקבוצות מחקר שפועלות בנושאים שונים של טכנולוגיה ומדע החלל.
המכון נוסד ב־1960 כדי לדון בסוגיות של חוק בינלאומי הקשור לחלל. מדי שנה מתקיים קונגרס של המכון כחלק מהכנס הבינלאומי, ובמסגרת הכנס מתקיימת תחרות של משפט מבוים (מדיום תחרותי שבו מדמים הליך משפטי) על סוגיות חוק בחלל.
זהו כינוס שנתי שמאגד מדענים, מהנדסים וקובעי מדיניות. הנושאים כוללים פיתוח משגרים, חלליות מחקר, התיישבות בחלל, חוק החלל וטכנולוגיות מתקדמות. הקונגרס נערך מדי שנה במדינה אחרת.
במהלך השנים התקיימו כנסים בולטים: 1992 וושינגטון, 1994 ירושלים, 2002 יוסטון, 2012 נאפולי, 2013 בייג'ינג ו־2014 טורונטו. בשנת 2014 השתתפו בכנס למעלה מ־3,400 איש ונדונו למעלה מ־2,500 מאמרים. ב־2015 התקיים הכנס שוב בירושלים.
הפדרציה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה היא ארגון עולמי שעוסק בחלל. אסטרונאוטיקה = חקר הטיסה בחלל. הארגון נוצר ב־1951. המשרדים נמצאים בפריז.
המטרה היא לקדם מדע, טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין מדינות. הפעילויות כוללות כנס שנתי גדול, סדנאות, פרויקטים חינוכיים והוצאת ספרים ומאמרים.
חברות מישראל משתתפות בפדרציה. בין השאר: האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל וסוכנות החלל הישראלית. בסוף 2019 נבחרה ד"ר דגנית פייקובסקי לתפקיד סגנית נשיא מהצד הישראלי.
הפדרציה מחלקת פרסים מדי שנה על הישגים בחלל.
זוהי קבוצה של חוקרים שעוזרת לקדם מחקרים בחלל. האקדמיה מפרסמת כתב עת חשוב בשם Acta Astronautica.
מכון זה דן בחוקים שנוגעים לחלל. הוא נוסד ב־1960. בכנס השנתי יש גם תחרות משפט מבוים, שבה מדמים מקרה משפטי בנושא חלל.
זהו כנס שנתי על נושאי חלל. הוא מתקיים במדינות שונות. לדוגמה: ירושלים אירחה את הכנס ב־1994 וב־2015. בכנס משתתפים אלפי אנשים מכל העולם.
תגובות גולשים