תחדיש

תחדיש (בלועזית: נאולוגיזם) הוא מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת. המונח "נאולוגיזם" הוטבע בשנת 1800, והשם "תחדיש" הוא בעצמו חידוש.



כבר בימי הביניים נוצרו חידושים בעברית בעיקר על-ידי מתרגמים. מתרגמי משפחת אבן תיבון ותרגמים אחרים נאלצו למצוא מילים חדשות למונחים מדעיים ופילוסופיים שלא היו קיימים בעברית. הרבה מהמילים הללו שרדו עד היום.

במהלך השכלה, מחפשי סגנון מקראי השתמשו במילים נדירות ושינו לפעמים את המשמעות שלהן. היו ניסיונות להעתיק צלילים של מילים לועזיות, או ליצור תרגומים מילוליים של צירופים זרים (כמו "תפוח-אדמה" ל-potato). עם תחילת הדיבור העברי העדיפו ליצור מילים יחידות, על ידי קריאה בשורשים, הוספת תחיליות וסופיות או חיבור מילים (הלחם) כמו "רכבל".


בתקופת תחיית הלשון צצו תחדישים רבים. בהתחלה היה מחסור במילים יומיומיות. הסיפור המפורסם על אליעזר בן-יהודה ממחיש זאת: כשביקש כוס קפה, לא היו מילים פשוטות לתאר את הפעולה. בן-יהודה עצמו חידש מילים רבות, וכך גם משוררים וסופרים כמו ביאליק ושלונסקי. מבחינה ארגונית פעל ועד הלשון ובהמשך האקדמיה ללשון העברית.

היו ויכוחים איך נכון לחדש מילים. בן-יהודה התנגד לשאילת מילים ישירות משפות אירופה, אך בסופו של דבר נכנסו לעברית מילים לועזיות רבות, מותאמות לצליל העברי (למשל "אנציקלופדיה").


חלק מהמונחים שהציעה האקדמיה נקלטו: "קלטת" (לחליף קסטה), "עיצומים" (סנקציות), "הסעדה" (קייטרינג), "שדולה" (לובי), "מדגש" (מרקר) ו"מונית" (טקסי). מחדשים אחרים לא קיבלו אחיזה, והציבור המשיך להשתמש במילים הלועזיות.

לעיתים הציבור עצמו יוצר את המונח שנסלח על ידי האקדמיה, כמו "כותש שום" מול ההצעה הרשמית "ממעך". ביטויים חדשים מעולם הטכנולוגיה נכנסו מהאנגלית, למשל "פודקאסט" (צירוף של iPod ושידור) ו"בלוג" (Web-log).


בתחום הפסיכיאטריה ובאבחון שפה, נאולוגיזם מתאר מילים שהאדם יוצר ושאחרים לא מבינים. מצב דומה מופיע באפזיה סנסורית, פגיעה שגורמת לשיבושי פירוש של מילים.

תחדיש הוא מילה חדשה או משמעות חדשה למילה ישנה. נאולוגיזם זהו שם בלועזית למילה חדשה.



מאז ימי הביניים המציאו מתרגמים מילים חדשות לעברית. הם חיפשו מילים עבור מושגים מדעיים שלא היו קיימים בעברית.

במאוחר יותר אנשים בתקופת ההשכלה וחידוש השפה המציאו גם הם מילים. לפעמים חיברו שתי מילים יחד, כמו "תפוח-אדמה".


כשחזרו לדבר עברית בחיי יום-יום, היו מחסורים במילים פשוטות. אליעזר בן-יהודה עזר להמציא הרבה מילים חדשות. הקימו גם ארגונים כמו ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.


יש מילים שהתקבלו בציבור כגון "קלטת", "מונית" ו"שדולה". יש מילים שהציבור העדיף לאמץ, כמו "כותש שום" במקום מילה רשמית.

מילים חדשות גם הגיעו מאנגלית, למשל "פודקאסט" (תוכנית שמע מוקלטת) ו"בלוג" (יומן ברשת).


לעיתים אנשים עם פגיעה במוח ממציאים מילים שרק הם מבינים. זאת גם נקרא נאולוגיזם.