הפריה

הפריה היא מפגש בין שני תאי רבייה שנקראים גמטות (תאי מין). בגופים רבים תא המין הזכרי הוא זרע, ותא המין הנקבי הוא ביצית. כשהם מתלכדים נוצר תא אחד שנקרא זיגוטה (תא ראשון של היצור החדש). ההפריה מתקיימת רק ברבייה זוויגית (רבייה מינית), וביונקים קוראים לה גם התעברות (מילה שמקורה במילה "עובר").

התהליך מתחיל בהיווצרות תאי המין. ההפריה יכולה לקרות מחוץ לגוף הנקבה (הפריה חיצונית) או בתוך הגוף שלה (הפריה פנימית). הזיגוטה מתחלקת בתהליכי מיטוזה (חלוקות תא שמייצרות תאים זהים) והתאים המתקבלים מתמיינים לרקמות ולאיברים. ביונקים, העובר מתפתח ברחם במהלך ההיריון.

כאשר אישה מגיעה לגיל הפוריות, בכל מחזור אחד זקיק מבשיל ובקצהו משתחררת ביצית בתהליך שנקרא ביוץ. לאחר הביוץ הזקיק הופך לגופיף צהוב (רקמה שמפרישה הורמונים). הורמוני הגופיף הצהוב משנים את רירית הרחם, כך שהיא מתאימה לקליטת הביצית המופרית.

האדם: הביצית נודדת משחלה אל החצוצרה. שם היא עלולה להיפגש עם תאי זרע, ורק אחד מהם יחדור ויפריה. תאי הזרע נעים בעיקר קדימה, בלי חוש כיוון, ונודדים בתנועה שנראית אקראית. רבים נתקעים בריר צוואר הרחם או במבנים פנימיים אחרים. לאורך רוב המסלול תנועתם נתמכת על ידי התכווצויות שרירי הרחם והחצוצרה, שמדחפות אותם קדימה. לאחר ההפריה הביצית המופרית נודדת אל הרחם ומושתלת ברירית שלו.

לא כל הפריה מסתיימת בלידת תינוק. מבין 100 ביציות שנחשפו לזרעים, בערך 85 עוברות הפריה. מתוכן רק כ־70 מצליחות להשתרש ברחם ולהמשיך בהתפתחות. גם אחרי ההשתרשות יש סיכונים, ועוברים רבים אינם שורדים את כל תקופת ההיריון.

בצמחים הפריה מתחילה כשהאבקה (גרגירי אבק שמכילים תאי זרע) נובטת על הצלקת (החלק בקצה הוורק שבו נוחתת האבקה). נוזל הצלקת, דביק ועשיר בסוכרים, מאפשר לנביטה וליצירת נחשון אבקה (צינור צומח). הנחשון חודר בעמוד העלי ותופס דרכו את דרכו אל השחלה. הוא מפרק רקמות בדרך בעזרת אנזים צלולאז, וסופג חומרים כדי להתקדם.

כשהנחשון מגיע לשק העובר מתרחשת הפריה כפולה: קצה הנחשון משחרר שני תאי רבייה. אחד מתמזג עם גרעין הביצית ויוצר זיגוטה שתתפתח לעובר הצמח. השני מתמזג עם תא משק העובר ויוצר תא משולש-מجموعי (טריפלואידי) שיעצב את רקמת התשמורת (אנדוספרם), רקמה שמזינה את העובר. השחלה תתפתח לפרי והביצית המופרית תתפתח לזרע.

הפריה היא פגישה של תא זרע ותא ביצית. תא הזרע הוא תא זכרי. תא הביצית הוא תא נקבי. כשהם מתמזגים הם יוצרים תא חדש שנקרא זיגוטה (התא הראשון של היצור).

כמעט בכל חודש ביצית מבשילה בשחלה. הביצית יוצאת בתהליך שנקרא ביוץ. הביצית זזה בצינור קטן שנקרא חצוצרה. שם יכול להיפגש תא זרע ולפרות אותה. תאי הזרע נעים קדימה ולא תמיד מוצאים את הדרך. תנועת שרירי הרחם והחצוצרה עוזרת להוביל את תאי הזרע. אחרי ההפריה הביצית המופרית נודדת אל הרחם ונשארת שם.

לא כל ביצית שהופרה תמשיך לגדול. מתוך 100 ביציות שנחשפו לזרעים, כ־85 מופרות. מתוכן כ־70 מצליחות להישרש ברחם ולהמשיך.

בצמחים אבקה נוחתת על הצלקת. הצלקת מייצרת נוזל שמאפשר לגרגר האבקה לנבוט. גרגר האבקה שולח צינור קטן שנקרא נחשון. הנחשון גדל עד לשחלה. הוא מביא שני תאי זרע. אחד מהתאים מתמזג עם הביצית ויוצר את הזרע (שיאפשר לגדל צמח חדש). השני עוזר ליצור מזון לעובר הצמח. אחר כך השחלה הופכת לפרי והביצית הופכת לזרע.