הפריה חוץ-גופית

מוזרק לתוך ביצית במסגרת ICSI

הפריה חוץ-גופית (הח"ג; באנגלית: In vitro fertilisation, או IVF) היא שיטה להתמודד עם בעיות פוריות. בטיפול זה מפרים את הביצית עם זרע במעבדה, ואז מעבירים את הביצית המופרית אל הרחם כדי להמשיך ולהתפתח ההיריון.

השיטה פותחה בבריטניה על ידי ד"ר פטריק סטפטו וד"ר רוברט אדוארדס בעזרת האחות ג'ין פּרדי. התינוקת הראשונה שנולדה מתהליך זה הייתה לואיז ג'וי בראון, שנולדה ב-25 ביולי 1978. מאז השיטה תפסה מקום מרכזי בטיפולי פוריות בעולם ובישראל נולדו תינוקות ראשונים באמצעותה כבר בתחילת שנות ה־80.

בהתחלה ייעודה העיקרי של ההפריה החוץ-גופית היה בעיות בחצוצרות, כלומר חסימה שמונעת מפגישה בין ביצית לזרע. עם הזמן נמצא שהיא מסייעת גם במצבים אחרים, כמו בעיות זרע וקירבה של תאי המין. טכניקת ICSI (הזרקת זרע ציטופלזמטית, הזרקה ישירה של זרע לתוך תא הביצית) מאפשרת פתרון לבעיות פוריות גבריות קשות.

הפריה חוץ-גופית היא טיפול פולשני ויקר. לכן נבחרת לאחר שיטות פשוטות פחות לא הועילו.

לפני הטיפול מבצעים בדיקות כלליות, בדיקות זרע, בדיקות למחלות מין ובדיקות גנטיות אם צריך. בודקים גם את מצב הרחם ואת הרזרבה השחלתית (כמות ושאיכות של זקיקים ושחלות), באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד.

הטיפול כולל כמה שלבים עיקריים:
- גירוי שחלתי להפקת מספר ביציות
- דיכוי ביוץ כדי לשלוט בזמני הביוץ
- ביוץ יזום ושאיבת ביציות
- הפריה במעבדה וגידול עוברים
- החזרת עוברים או הקפאה לשימוש עתידי
- מתן תמיכה הורמונלית אחרי ההחזרה

הטיפול מתחיל בדרך כלל ביום השני למחזור. נותנים הורמונים (כמו FSH) שיגרמו לייצור מספר זקיקים. במשך כ־10 ימים עוקבים באולטרסאונד ובבדיקות דם כדי לבדוק גדילה ומניעת תגובה מוגזמת.

יש פרוטוקולים שונים לגירוי השחלות. הרופא בוחר את המתאים לפי גיל ומצב האישה.

שאיבת הביציות נעשית כ־34, 36 שעות ממתן זריקת HCG. עושים זאת תחת טשטוש או הרדמה קצרה בעזרת מחט המונחית באולטרסאונד דרך הנרתיק. התהליך לוקח כ־20 דקות.

ב־ICSI בוחרים זרעון אחד מכל דגימה ומזריקים אותו ישירות לציטופלזמה של הביצית. השיטה שימושית במצבי זרע קשים או כאשר זרע מופק כירורגית מאשך. לאחר ההפריה העוברים מושארים באינקובטור ונבדקים אם נוצרו שני pronuclei, סימן להפריה תקינה.

העוברים מגודלים בשלושה עד חמישה ימים. בוחנים ומדרגים אותם לפני ההחזרה. ההחלטה להחזיר ביום השלישי או החמישי תלויה באיכות העוברים ובניסיון המעבדה. מספקים איזון בין רצון להעלות סיכויי הצלחה לבין הסיכון להריון מרובה-עוברים. ההחזרה נעשית תחת אולטרסאונד; האישה מתבקשת למלא מעט את שלפוחית השתן כדי לשפר את הראייה.

לאחר ההחזרה נותנים פרוגסטרון (הורמון) למשך כמה שבועות כדי לתמוך בהשרשה ובהיריון המוקדם.

שיעור ההצלחה למחזור עומד בדרך כלל על 20, 30%. גורמי ההצלחה העיקריים הם גיל האישה, איכות הביציות ותאי הזרע, זמן האי-פוריות ומצב הרחם.

הקפאה מאפשרת לשמור עוברים או ביציות לשימוש בעתיד. טכניקות חדשות כמו ויטריפיקציה (הקפאה מהירה) שיפרו מאוד את שיעורי ההישרדות של ביציות ועוברים. זה שימושי לשימור פריון, כולל לפני טיפולים שמסכנים את השחלות, או לשימור ממטרות חברתיות.

הפריה חוץ-גופית מעוררת שאלות אתיות וחברתיות: מי ההורים הביולוגיים ומה הגדרות ההורות; שימוש בתרומות ביצית או זרע; פונדקאות; והגבלת גיל להיריון. דתות וקהלים שונים מתייחסים לשאלות אלה בצורה שונה.

ביהדות יש מחלוקות הלכתיות לגבי הליך ההפריה החוץ-גופית, אך רוב הפוסקים נוטים להתיר זאת לזוג נשוי בתנאים מסוימים. הכנסייה הקתולית מתנגדת לשיטה באופן עקרוני.

במדינות שונות חלים חוקים בנושא: כמה עוברים אפשר להחזיר, האם מותר להשתמש בתרומות או להקפיא ביציות ולעתים גם הגבלות על מי זכאי לטיפול. בישראל קיימים כללים מיוחדים לגבי הסכמי טיפול וחלוקת זכויות בחומר הגנטי.

מוזרק לתוך ביצית במסגרת ICSI

הפריית מבחנה (IVF) היא דרך לעזור לזוגות שיש להם קושי להכנס להריון. במעבדה מאחדים ביצית וזרע ואז שמים את הביצית המופרית ברחם.

התהליך הומצא בבריטניה. התינוקת הראשונה שנולדה כך קראה לואיז בראון. זה קרה ב-1978.

השתמשים בשיטה אם יש בעיה בחצוצרות, בעיות בזרע או בעיות פוריות אחרות. לעיתים משתמשים בטכניקת ICSI. ICSI פירושו: מזריקים זרע אחד ישר לתוך הביצית.

1. נותנים תרופות כדי לייצר כמה ביציות. (גירוי שחלות)
2. שואבים את הביציות עם מחט קצרה.
3. במעבדה מפרים את הביציות עם זרע.
4. אחרי כמה ימים מחזירים לעובר אחד או כמה רחם.

אפשר להקפיא ביציות או עוברים לשימוש בעתיד. הקפאה עוזרת אם רוצים לנסות להריון שוב בלי שאיבת ביציות חדשה.

לא צריך לשכב במיטה כל היום אחרי החזרת העוברים. נותנים הורמונים קצרים בשם פרוגסטרון כדי לעזור להריון להתחיל.

- ההצלחה תלויה בעיקר בגיל האישה ובאיכות הביציות.
- אפשר להחליט כמה עוברים להחזיר. כמה עוברים מגבירים סיכוי להריון, אבל גם סיכון להריון שניים או שלושה.
- יש שאלות מוסריות וחוקיות סביב השיטה, ולפעמים החוקים שונים בין מדינות.