הפרעת זהות דיסוציאטיבית

הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative identity disorder), נקראה בעבר "הפרעת אישיות מרובת פנים" ולעיתים במתן שפה עממית "פיצול אישיות". זו הפרעה דיסוציאטיבית, כלומר יש נתק בחוויה ובהזיכרון שמאפשר קיום של יותר מאישיות אחת באותו אדם. קיימת מחלוקת רחבה על שכיחותה ותוקפה של האבחנה. במדריך ה-ICD היא מסומנת כ"הפרעה של ריבוי אישיויות".

פסיכיאטר מאבחן הפרעה זו לפי קריטריונים רפואיים. האבחנה מבוססת על דפוסים של שינוי זהויות, הפרעות בזיכרון ופגיעה בתפקוד.

בארצות הברית השכיחות באבחון ל-12 חודשים נאמדת בכ-1.5%. רוב הדיווחים על ההפרעה מגיעים מארה"ב.

ברוב המקרים הדיווח הוא שההפרעה החלה לאחר התעללות או אירוע טראומטי. לפי גישה נפוצה, הפיצול הוא מנגנון הגנה שנוצר כדי לשרוד את הטראומה.

מופעים דומים עשויים להופיע בטקסים דתיים של אחיזת רוחות. ההבדל הוא שבמקרים תרבותיים המעבר נעשה כחלק מטקס ובשליטה, בעוד בהפרעה המעבר לא בשליטת האדם וקשור לטראומה.

ההפרעה קשורה לרוב לטראומה קשה בילדות. התחלה בגיל צעיר נוטה להקשות ולהאריך את ההפרעה. בילדות מופיעים לעתים ניתוקים בזיכרון ובתפקוד, ולא תמיד "שינויי אישיות" ברורים.

יש שונות בין אנשים. בדרך כלל קיימת לפחות אישיות נוספת, שכל אחת מהן כוללת רגשות, זיכרונות ויכולות משלה. חלק מהזהויות לא יודעות על קיומן של אחרות. המחלפות בין הזהויות נעשות ללא שליטה. לעתים נראים שינויים חיצוניים בהתנהגות, בקול או אפילו במדדים פיזיולוגיים.

על פי ה-DSM-5, כ-70% מהחיים עם ההפרעה ניסו להתאבד לפחות פעם אחת. ניסיונות מרובים נפוצים.

לעתים קרובות קיימת תחלואה משולבת עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD, הפרעה שנוצרת אחרי טראומה), הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות שינה, הפרעות אכילה ושימוש בחומרים.

יש להבדיל בין ההפרעה לבין הפרעות דיסוציאטיביות אחרות, דיכאון מז'ורי, הפרעות דו־קוטביות, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות הקשורות לחומרים ותחלואים נוירולוגיים או התחזות.

הטיפול הוא פסיכותרפי, ארוך ומורכב. מטפלים כוללים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מטפלים באמנות ועובדים סוציאליים. גישות משלבות טיפול פרטני (לפעמים היפנוזה להגשת זיכרונות טראומטיים), קבוצות מיומנויות ו-DBT, ותמיכה בתסמיני דיכאון וחרדה בעזרת תרופות כנדרש. אשפוז עשוי להידרש בסכנה אובדנית מיידית.

בישראל פעלה עמותת ט.ד.י. ישראל של אנשי מקצוע התומכים באבחנה ובטיפול. בערוץ 10 שודרו פרקים שעקבו אחרי נערות שמדברות על עשרות זהויות, והנושא קיבל חשיפה תקשורתית גדולה. בפרקים גם נדונו שימושים בקנאביס רפואי לסיוע.

הייצוג בתרבות הפופולארית נוטה להדגיש מצבים קיצוניים. דוגמאות בולטות הן הספר "24 הפנים של בילי מיליגן", הסרט "פסיכו" וסרטים מודרניים כמו "מועדון קרב" ו"Split". לעתים יצוגים אלה מעוותים את המציאות.

הפרעת זהות דיסוציאטיבית היא מצב שבו אדם חווה יותר מאישיות אחת. דיסוציאציה זה פירוש: ניתוק בחוויה ובזיכרון. לפעמים זה קורה אחרי חוויה כואבת מאוד. טראומה זה מילה לטראומה: חוויה כואבת או מפחידה.

רופא נפש (פסיכיאטר) בודק סימנים של החלפת אישיות ובעיות בזיכרון.

הרבה דיווחים מגיעים מארצות הברית. שם אומרים שכ-1.5% חווים זאת בשנה נתונה.

במקרים רבים זה מתחיל אחרי התעללות או אירוע טראומטי. הפיצול לעתים נוצר כדי להצליח להמשיך בחיים.

בכמה טקסים דתיים אנשים עוברים שינוי אישיות כחלק מטקס. בהפרעה זה לא בשליטה ותמיד קשור לעבר כואב.

אצל אנשים עם ההפרעה יש לפחות עוד זהות אחת. לכל זהות יש זכרונות ורגשות משלה. לפעמים הזהויות לא יודעות אחת על השנייה.

אנשים רבים עם ההפרעה ניסו פעם לפחות להתאבד. זה מצב חמור שמצריך עזרה.

בדרך כלל יש גם פוסט־טראומה (PTSD, פחד וחוסר שקט אחרי טראומה), דיכאון או שימוש בסמים.

הטיפול ארוך וכולל שיחות עם מטפל. משתמשים גם בקבוצות תמיכה ובתרופות להקלת חרדה ודיכאון. אשפוז יכול להיות נחוץ אם יש סכנה מיידית.

יש אנשי מקצוע ותכניות טלוויזיה שדיברו על מקרים כאלה. זה העלה את הדיון הציבורי.

בסיפורים ובסרטים מראים לפעמים פיצול אישיות בצורה דרמטית. דוגמאות ידועות הן "פסיכו" ו"מועדון קרב".