הצרחה

במשחק השחמט ההצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח. המהלך מתבצע בשני שלבים: המלך מוזז שתי ערוגות לכיוון הצריח, ואז הצריח מועבר לערוגה שמצד המלך ומעבר לו. זהו המצב היחיד שבו מזיזים שני כלים באותו מסע והמלך נע יותר מערוגה אחת.

המלך והצריח לא הוזזו מתחילת המשחק. המלך לא יכול להיות באיום "שח" (איום על המלך) ברגע ההצרחה. המלך לא יגיע למצב של שח בתום ההצרחה. המלך לא יעבור על ערוגות שמאוימות על ידי כלי היריב, כולל הערוגה שהוא עובר דרכה. לא יהיו כלייים מפרידים בין המלך לצריח. המלך והצריח חייבים להיות באותה שורה; הגבלה זו נוספה לחוקים ב-1972 כדי למנוע הצרחה אנכית.

לפי הכללים יש להזיז קודם את המלך ואז את הצריח. נגיעה בצריח לפני תזוזת המלך מבטלת את האפשרות להצרחה על פי כלל "נגעת-נסעת". מייחדים שני סוגים: הצרחה קטנה (לצד המלך) והצרחה גדולה (לצד המלכה). בהצרחה קטנה הצריח נע שתי משבצות וסימונו ברישום הוא O-O. בהצרחה גדולה הצריח נע שלוש משבצות וסימונו O-O-O.

חוקים נוספים: אם רק אחד הצריחים כבר הוזז, ניתן להשתמש בצריח השני להצטרחות. גם אם הצריח עצמו מאוים, מותר לבצע הצרחה. אף על פי כן, אסור שהמלך יעבור דרך או יגיע לערוגה שבאה תחת איום.

הצרחה נוספה לחוקי השחמט מאוחר יחסית והופיעה בספר של Claude Gruget משנת 1560. מבחינה טקטית, ההצרחה חשובה כי היא מעבירה את המלך למקום מוגן יותר ומציבה את הצריח בפעולה מרכזית. עם זאת, הצרחה שלא חושבה היטב עלולה להוביל ללכידת המלך ולהפסד, למשל אם המלך נדחק לפינה והמשחק משנה את מבנה הרגלים שמלפניו, הוא עלול להיחשף לסכנה של מט.

הצרחה היא מהלך מיוחד בשחמט עם המלך והצריח ביחד. קודם המלך נע שתי משבצות לכיוון הצריח. אחר כך הצריח קופץ ליד המלך.

המלך והצריח לא זזו לפני כן. המלך לא יכול להיות באיום "שח" (איום על המלך). המלך לא יעבור על משבצת שמאוימת. לא יהיו כלים בין המלך לצריח. הם צריכים להיות באותה שורה.

יש שתי הצרחות: קטנה וצד המלך, וגדולה וצד המלכה. ברישום הצרחה קטנה כותבים O-O, וגדולה כותבים O-O-O. ההצרחה מגנה על המלך ומביאה את הצריח למרכז. אם מצרפים רע, המלך עלול להיתפס ולהפסיד במשחק.

המהלך הוזכר בספר של Claude Gruget מ-1560.