המונח "הקוֹנְסֶפְּצְיָה" ניתפס על ידי ועדת אגרנט ככינוי לתפיסה שגיבשה חטיבת המחקר של אגף המודיעין (אמ"ן) בשנת 1971. משמעותה העיקרית הייתה שאם מצרים לא תשיג עליונות אווירית, היא לא תפתח במלחמה לכיבוש סיני. ראש אמ"ן באותה תקופה היה האלוף אלי זעירא. הדבקות בתפישה הזאת הובילה להערכת מצב מוטעית ערב מלחמת יום הכיפורים (1973) ולהפתעה המודיעינית בעת פרוץ הלחימה.
שורש הרעיון חוזר ל־1968, אז רבים בצה"ל העריכו שמצרים לא תעבור תעלה ללא יכולת אווירית. למרות שבשנות ה־70 המצרים בנו מערך טילי קרקע־אוויר מסוכן, אמ"ן המשיך להניח שמצרים לא תתחיל מלחמה בלי מטוסי תקיפה ארוכי טווח. מידע שהגיע ממקור מוסד בשם אשרף מרואן (מרואן) על דיונים בכירים במצרים חיזק דווקא את ההבנה שמצרים שוקלת פעולה, אך החומר הזה לא שינה את דבקתם של מקבלי ההחלטות באמ"ן.
באוקטובר 1972 החל סאדאת לקדם מלחמה ללא המתנה לאמצעי לחימה נוספים. למרות סימנים להגברה בהכנות, אמ"ן/מחקר המשיך להמעיט בסבירות למלחמה. באביב ולקראת ספטמבר 1973 הצטבר מידע על הכנות מצריות וסוריות, אך ההנחה שהחסר במטוסי קרב מונע מהן לצאת למלחמה שמרה על כוחה. במסמך אמ"ן בערב ה־5 באוקטובר 1973 הובעה המשכיות הקונספציה למרות סימנים ברורים להפך, ובשל כך לא הופעלה תמיד מערכת האיסוף במלוא עצמתה.
ועדת אגרנט ציינה כי הבעיה לא ברעיון עצמו, אלא ב"דבקות העקשנית" של בכירים באמ"ן שלא שקלו את הראיות ההפוכות. הסברים פסיכולוגיים שהוצעו כוללים דיסוננס קוגניטיבי, הנטייה לשמור על עקביות בין אמונות להתנהגות, ו"צורך בסגירות קוגניטיבית", רצון מהיר לתשובה ברורה. תיאוריות אלה מסבירות מדוע מקבלי ההחלטות חיפשו הסברים מתאימים לסימנים שהצביעו על מלחמה, במקום לשנות את ההערכה.
ועדת אגרנט המליצה על שינויים ארגוניים כדי למנוע הדבקות בקונספציה בעתיד. הבנה מרכזית הייתה שיש לפזר את סמכויות ההערכה: הוקמו גופי הערכה נוספים במוסד ובמשרד החוץ. בתוך אמ"ן הוקמה מחלקת בקרה (הכינוי "איפכא מסתברא") שתייצר פרשנויות חלופיות. הופרדו תפקידי הארגון והלוגיסטיקה של אגף המודיעין כדי לאפשר לראש אמ"ן להתמקד במחקר ובהתרעה.
המונח חזר לשיח הציבורי אחרי אירועים מודרניים שבהם דבקות בהערכות גרמה להפתעות. בתקופת מאורעות אוקטובר 2023 נעשה שימוש במושג כדי להשוות בין אדישות לאזהרות לבין התנהלות קודמת לפני מלחמת יום הכיפורים.
המילה "הקונספציה" כינתה רעיון שאמ"ן, בעל הסתכלות המודיעין של צה"ל, החליט עליו. הרעיון: מצרים לא תתקוף בלי שליטה באוויר. זאת היתה הטעות הגדולה לפני מלחמת יום הכיפורים ב־1973.
בשנים שלפני 1973 צה"ל שיער שמצרים לא תעבור את התעלה בלי מטוסי הקרב הנדרשים. למרות שהגיע מידע שמראה שהמצרים מוכנים, אמ"ן לא שינה את דעתו. מקור מידע חשוב היה אשרף מרואן. סאדאת, מנהיג מצרים, החל לדחוף להכנות צבאיות בסוף 1972.
אנשים שקיבלו החלטות התקשו להבין שהרעיון שלהם שגוי. יש לזה שמות בתיאוריה: "דיסוננס קוגניטיבי" (קושי לקבל עובדה שסותרת את האמונה) ו"צורך בסגירות" (רצון להחליט מהר).
אחרי הוועדה שדנה בכך שינו את שיטת העבודה. העבירו חלק מההערכות גם לגופים אחרים. בתוך אמ"ן הקימו מחלקה שכולה בוחנת אופציות שונות. כך מנסים למנוע טעות דומה בעתיד.
השם "הקונספציה" שימש גם אחרי אירועים אחרים, כדי לומר שמערכת המודיעין דבקה בהערכה שגויה בעודם מגיעות אזהרות.
תגובות גולשים