הקיבוץ המאוחד נוסד ב-1927 והתקיים כארגון ארצי של קיבוצים עד שנות ה-1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים והיווה חלק מהתנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם). ערכיו היו ציונות וסוציאליזם. לפני הקמת המדינה שיחק תפקיד מרכזי בהתיישבות, קליטת עולים ובניית כוח מגן יהודי בארץ.
המייסדים באו בעיקר מהעלייה השנייה והשלישית; "עלייה"=גלי עליית יהודים לארץ בתקופות שונות. מרכז הפעילות היה קיבוץ עין חרוד, בהנהגתו של יצחק טבנקין. בשנות ה-1920 החלו קבוצות עירוניות, שכונו "פלוגות" (יחידות תנועה שעבדו בערים), להצטרף לארגון, ואילו היישובים הקבועים נקראו "משקים" (משק חקלאי קבוע).
קיבוץ עין חרוד שאף להרחיב את דגם ה"קבוצה הגדולה" לארגון ארצי. ב-5 באוגוסט 1927 התקיימה מועצת איחוד שבה התאחדו מספר קיבוצים וקבוצות והוקם הקיבוץ המאוחד.
הקיבוצים שהתאחדו זוהו עם אחדות העבודה ושאפו להוביל את התיישבות הארץ בעזרת עבודה חקלאית ותעשייתית עצמית. התקנות קבעו שאימוץ משק יתבסס על חקלאות, חרושת ומלאכה, ושחברי הקיבוץ ינוהלו במידת הצורך על ידי הארגון הארצי.
הקיבוץ המאוחד התפתח במהירות. קבוצות נוספות הצטרפו בשנים הבאות, וחלק מהקיבוצים הפכו לבסיסי ישוב חדשים. עד 1935 נמנו בו כ-4,600 חברים, כשזהו חלק ניכר ממספר חברי התנועה הקיבוצית בארץ.
פוליטית הקיבוץ המאוחד נשא זיקה ראשונית לאחדות העבודה ולמפא"י. בשנות ה-30 עלו חילוקי דעות בין מנהיגים כמו יצחק טבנקין לבין הנהגת מפא"י. מחלוקות אלה התגלגלו למתחים פנימיים ולשינויי נאמנות פוליטית בתוך התנועה.
בשנות ה-1950 החריפה המחלוקת הפנימית, הושמעו עמדות פרו-סובייטיות ואנטי־מערביות והתקיים פילוג כבד בתנועה. קבוצות שהתנגדו לאידאולוגיה החדשה פרשו והקימו מסגרות אחרות. חלק מהקיבוצים נשארו נפרדים גם לאחר איחודי שנות ה-80.
בשנות ה-1980 התאחד הקיבוץ המאוחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, וכך נוצרה התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
חטיבת בני הקיבוץ המאוחד הוקמה ב-1951 על ידי הקיבוץ המאוחד בתוך תנועת הנוער העובד. הרעיון, שבא מדודו אפל, היה ליצור מסגרת שבה הנערים עצמם מנהלים חלק מהפעילות. החטיבה פעלה בבתי ספר וקיבוצים, קיימה טיולים, מחנות ועזרה ליישובים צעירים ולעולים. ב-1953 הונהגה "שנת שירות שלישית" כהתנדבות לפני השירות הצבאי. ב-1971 בוגרי החטיבה הקימו את קיבוץ נערן. החטיבה התאחדה מאוחר יותר עם חטיבות אחרות בתנועת הנוער.
הקיבוץ המאוחד נוצר ב-1927. זה היה ארגון של קיבוצים. הקיבוצים הם יישובים של אנשים שחיים ועובדים ביחד. ערכי הקיבוץ היו ציונות (אהבת הארץ) וסוציאליזם (חלוקת עבודה ועזרה הדדית).
המייסדים באו בגלי עלייה ישנים. מרכז חשוב היה קיבוץ עין חרוד. קבוצות שהתגוררו בערים קראו להן "פלוגות". יישובים חקלאיים נקראו "משקים".
הקיבוץ המאוחד גדל והקים משקים ופלוגות חדשות. לפני קום המדינה הוא עזר להתיישבות, לקליטת עולים ולעבודה בשדה.
היו דעות שונות בתוך הקיבוץ על פוליטיקה. חלקים תמכו במפלגות שונות. הוויכוחים האלה גרמו למתחים ושינויים בקיבוצים.
בשנות ה-1950 קרה פילוג גדול. חלק מהקיבוצים נפרדו והקימו מסגרות אחרות. בסוף שנות ה-80 התאחדו חלקים והקימו יחד את התנועה הקיבוצית המאוחדת.
ב-1951 הוקמה חטיבה לנערים בתוך הקיבוץ. הנערים ארגנו מפגשים, מחנות ועזרו ליישובים צעירים ולעולים. ב-1953 הוצעה "שנת שירות" לפני הצבא. בוגרי החטיבה הקימו ב-1971 קיבוץ שנקרא נערן.
תגובות גולשים