הרן

הָרָן היה בנו של תרח ואחיו של אברהם ונחור. בנותיו העיקריות היו מילכה ויסכה, ובן אחד ידוע שלו הוא לוט.

קיימת מחלוקת עתיקה על יחס הגיל ביניהם: בתלמוד (אוסף חכמי ישראל) מוזכר הרן כאח הצעיר של אברהם, ואילו בספר הישר (אגדה מוקדמת) נטען שהוא היה מבוגר מאברהם בכ־32 שנה.

הוא אינו זכה לאריכות ימים ונפטר "על פני תרח" בעיר אוּר כשדים, מולדת המשפחה. לאחר מותו לוט הועבר תחילה לחסות תרח ואחר כך לחסות אברהם.

יוסף בן מתתיהו (היסטוריון יהודי קדום) כתב כי אבלו של תרח על חרן גרם לו לשנוא את אוּר וכך החליט לעזוב לארץ חָרן שבארם נהריים. לטענתו קברו של חרן הראה באוּר גם בדורות שלאחר מכן.

בסיפורים המסורתיים יש וריאציות על מותו: בספר היובלים מסופר שהוא נשׂרף כאשר אברהם שרף את בית האלילים. במדרש על סיפור אברהם והפסלים מופיע סיפור שבו הרן מחכה לראות מי ינצח (רעיון שנקרא "שביל הזהב"). כשהאש לא פגעה באברהם, הרן הכריז על תמיכה באברהם ונזרק גם הוא לאש, אבל הוא לא יצא בחיים. בתרגום יונתן מודגש שהאש הוכיחה שהצלת אברהם הייתה בבחינת נס אלוהי, ולא תוצאה של כישוף של הרן. יש כאן משחק מילים בין שם המקום "אוּר" לבין המילה "אש".

חלק מהחוקרים, כמו יאיר זקוביץ, סבורים שהמסורת הזאת עתיקה והייתה מוכרת גם לסופר המקראי.

הָרָן היה בן של תרח. הוא היה אח של אברהם.

היו לו בנות: מילכה ויסכה. לפי מסורת ויסכה היא שרה.

הבן שלו היה לוט.

הוא מת בעיר אוּר כשדים. זאת מולדת המשפחה.

בסיפורים עתיקים כתוב שפעם אברהם שרף פסלים. הרן ניסה להציל את הפסלים.
הסיפור אומר שהוא נשרף באש ונפטר. יש מי שמסביר שהתאונה הזאת נועדה להראות שאברהם ניצל בידי אלוהים.

המילה "מדרש" כאן אומרת סיפורים ישנים של חכמים.