הרפובליקה העממית ההונגרית

הרפובליקה העממית ההונגרית (Magyar Népköztársaság) הייתה המדינה הקומוניסטית בהונגריה בין 1949 ל-1989. אחרי מלחמת העולם השנייה הפכה הונגריה לחלק מהגוש המזרחי, והמשטר הפך במהרה לדיקטטורה סטליניסטית, שיטה נוקשה שפותחה בברית המועצות תחת סטלין. מתיאש ראקושי הוביל תקופה קשה של טיהורים ועונשים.

בסיום המלחמה ב-1945 הייתה הונגריה הרוסה וחבולה. שחרור בודפשט בוצע לאחר מצור ארוך. האזרחים סבלו מהרס ותשתיות הרוסות. בהסכמי פריס של 1947 הוחזרו גבולות המדינה למצב שלפני הרחבתה בידי בעלות הברית עם גרמניה, ואזור זקרפטיה הועבר לידי ברית המועצות.

בתחילה הוקמה ממשלת קואליציה עם נציגי מרכז ושמאל, אך השלטון הסובייטי לחץ לטובת הקומוניסטים. המשטרה החשאית החדשה (שכונתה AVH) עצרה יריבים פוליטיים. ב-1948 הושלמה הלאמה של התעשייה, והקומוניסטים ביססו שליטה מלאה.

ראקושי הנהיג שיטות סטליניסטיות. אלפים נעצרו, וכמה הוצאו להורג. הוא קידם חינוך נרחב, אבל גם הטיל לימוד אידאולוגי וקבע הגבלות על דת. ניסיון לקולקטיביזציה, איחוד חוות חקלאיות לניהול מרכזי, כשל והוריד את רמת החיים.
לאחר מותו של סטלין ב-1953 נוצר מתח פנימי, ואימרה נאג' עלה כמנהיג רפורמיסט. נאג' ניסה ליברליזציה כלכלית ופוליטית והשיב חופש עיתונות חלקי.

ב-1956, בעקבות נאום חרושצ'וב שניתח את פשעי הסטליניזם, חלה התנערות פנימית. ראקושי הודח ונאג' חזר לתפקידים. המתחים הובילו להתפרצות רחבת היקף של מחאה.

ב-23 באוקטובר 1956 יצאו המונים לרחובות בבודפשט. הצעדים כללו סטודנטים, פועלים וחיילים שהצטרפו למחאה. המשטרה החשאית פתחה באש, והמרד התגבר. נאג' הכריז על פרישה מברית ורשה ועל רפורמות דמוקרטיות. בהיעדר סיוע מערבי משמעותי, המרד התמודד עם לחץ סובייטי.

ב-4 בנובמבר 1956 פלשו כוחות סובייטיים בכוח רב. המרד דוכא תוך שימוש בנשק כבד. רבים נהרגו, ועשרות אלפים נמלטו כפליטים. נאג' נאסר והוצא להורג מאוחר יותר.

יאנוש קאדאר הושם על ידי מוסקבה בראש ממשלה חדשה. לאחר נקמה ראשונית, החל מדיניות פרגמטית יותר. הוא הסכים לשמור על הונגריה בגוש המזרחי, ובתמורה קיבל רשות לשמור על חיים אזרחיים יותר רגילים.

קאדאר ריכך את הלחץ על האזרחים יחסית למדינות אחרות בגוש. לחיי היומיום הונגריה נהנתה מרמת צריכה גבוהה יותר. יחד עם זאת, חופש ביטוי נותר מוגבל, וסאטירה יכלה לשמש פתח לביקורת.

קאדאר ניסה רפורמות כלכליות. במגזר החקלאי העדיף תמריצים על פני כפייה. הרפורמות כונו לעיתים "קומוניזם של גולאש" כדי להדגיש את הייחוד ההונגרי. משבר האנרגיה של 1973 פגע בכלכלה, ונוצר חוב חיצוני גדול. בשנות השמונים ניסתה הונגריה לפתוח מעט את הכלכלה ולגייס סיוע חיצוני, אך התוצאה בסוף שנות השמונים הייתה מיתון ושחיקה ברמת החיים. עם קריסת המשטר הסובייטי החלו שינויים גדולים בהונגריה.

הרפובליקה העממית ההונגרית הייתה הונגריה בין השנים 1949 עד 1989. המדינה הייתה תחת השפעה של ברית המועצות.

בסוף המלחמה הייתה הונגריה הרוסה. הערים והגשרים נהרסו. הרבה אנשים סבלו.

בהתחלה היתה ממשלה משותפת למפלגות. בהדרגה השתלטו הקומוניסטים על השלטון. הוקמה משטרה חשאית בשם AVH, משטרה שמעקב אחרי מתנגדים.

ראקושי הנהיג שלטון נוקשה מאוד (סטליניסטי, שיטה קשוחה). הרבה אנשים נכלאו. הוא רצה לארגן מחדש את החקלאות ולשלוט בכלכלה. זה הוריד את רמת החיים.
אחר כך עלה אימרה נאג'. הוא רצה יותר חופש ורפורמות.

בשנת 1956 גדלה המתקפה על השלטון. אנשים קראו לשינויים.

ב-23 באוקטובר 1956 יצאו המון אנשים לרחובות. סטודנטים, פועלים ואזרחים רבים הצטרפו. הם דרשו חופש ושינויים.

בסוף פלשו כוחות סובייטים. המרד נדכא. הרבה אנשים ברחו מהמדינה.

קאדאר הושם לשלטון לאחר הדיכוי. הוא היה קשוח בהתחלה, ואז הפחית מעצמתו. החיים הפכו ליותר רגילים, אך לא חופשיים לגמרי.

קאדאר ניסה לשפר את הכלכלה. הוא איפשר מעט חנויות פרטיות ועידוד חקלאות שיתופית. מאוחר יותר נוצר חוב גדול בגלל מחירי האנרגיה. בשנות השמונים הכלכלה כבר היתה חלשה, והשינוי הגיע אחרי נפילת המשטר הסובייטי.