הרתעה (אסטרטגיה)

הרתעה היא מדיניות אסטרטגית שמטרתה למנוע מאויב לבצע פעולה מסוימת.
העיקרון פשוט: להפחיד את היריב כך שהתועלת שבמעשה תהיה נמוכה יותר מהנזק שיקבל בתמורה. ההרתעה תלויה באמצעים שהמאיים מחזיק ובנכונותו להשתמש בהם. חשוב שהאיום ייתפס כאמין בעיני הצד המאוים.

ביסוד ההרתעה עומדת גם ההבנה מה חשוב לצד השני. כשיש פער בתפיסת העולם או בערכים, קשה שהאיום יעבוד. למשל, איום שנועד להרתיע באמצעות אבדות בנפש לא יעבוד אם הצד המאוים מעריך פחות את החיים מאשר ערכים אחרים.

בהקשר האסטרטגי נהוג להבחין בארבעה סוגי הרתעה עיקריים.

ההרתעה של ישראל כוללת את צה"ל, חיל האוויר ויכולות התקיפה-רחוק שלו. מטוסי F-15I ו-F-16I מוזכרים כמרכיב חשוב בכוח ההרתעה האווירי של ישראל. הצבא כולל גם יכולת לבצע פעולות חזקות ביבשה, בים ובאוויר.

גם פעילות כמו הריסת בתיהם של מחבלים נועדה להרתיע. בג"ץ דחה רוב העתירות נגד מדיניות זו וקבע שהיא יכולה להיות לגיטימית למטרות הרתעה ולמניעת פיגועים. יש טענות שהיא הוכחה כמרתיעה במקרים מסוימים.

מדיניות הגרעין של ישראל נתפסת כחלק מהרתעה אסטרטגית. ישראל שומרת על עמימות (כלומר, לא מאשרת ולא מכחישה באופן רשמי). לדעה הרווחת יש לנוכח מדינת ישראל נשק גרעיני, טילי "יריחו" ונשק שניתן לשגר מספינות תת־מימיות. הצוללות נותנות יכולת של "מכה שנייה", כלומר אפשרות להשיב בהתקפה גרעינית גם אם מתקני השיגור היבשתיים נהרסו.

התמודדות עם ארגונים כמו חמאס וחזבאללה שונה מהרתעה בין מדינות. במלחמת לבנון השנייה (2006) שוגרו אלפי רקטות לעבר ישראל. פרשנים אמרו שההרתעה הישראלית נשחקה לפני המלחמה, אך פעולות צה"ל בשדה הקרב ובאוויר שיקמו אותה לאחריה.

בדוגמה אחרת, ב-2008, 2009 פתחה ישראל במבצע עופרת יצוקה כדי להשיב את ההרתעה מול חמאס אחרי גל ירי רקטות. למבצע היו שלבים של תקיפה אווירית ואז פעולה קרקעית. לפי דיווחים ישראליים נהרגו מאות מחבלים, ולפי דיווחים פלסטיניים נהרגו גם אזרחים.

ב-2014 יצא מבצע צוק איתן, בו הושמדו בין השאר מנהרות חודרות. לפי הדיווחים, נגרם נזק כבד לחמאס ופחת ירי הרקטות במשך מספר שנים.

בשנים 2018, 2021 והעימותים סביב גדר עזה, נטען שהרתעת ישראל נשחקה, ואז במבצע שומר החומות ב-2021 נטען ששיקומה אכן הושג. באוגוסט 2022 התקיים מבצע עלות השחר נגד ג'יהאד האסלאמי, שאיפשר הרתעה מלהצטרף למלחמה.

כישלון קשה בהרתעה נגלה ב-7 באוקטובר, כשהתקפה נרחבת שלחמה את ההנחה שחמאס מורתע. בתקרית זו נרצחו ונהרגו ישראלים וזרים, ומדגישה שיש מקרים שבהם ההרתעה נכשלת והמערכת לא היתה מוכנה.

הרתעה היא דרך למנוע תקיפה על ידי הפחדת היריב. המטרה היא שמה שעושים יריב יראה פחות כדאי.

צריך שכלי נשק ואיומים ייראו אמיתיים. אם היריב לא מאמין, ההרתעה לא תעבוד.

מקובל לדבר על ארבעה סוגים עיקריים של הרתעה.

ישראל משתמשת בצבא ובחיל האוויר כדי להרתיע. מטוסי F-15I ו-F-16I עוזרים לטווחי תקיפה רחוקים.

גם פעולות כמו הריסת בתים של מחבלים נועדו להרתיע. בתי המשפט העיפו חלק גדול מהעתירות נגד מדיניות זו.

ישראל שומרת על עמימות לגבי נשק גרעיני. לפי ההערכות יש לה טילים וצוללות. הצוללות יכולות לאפשר "מכה שנייה". משמעות הדבר היא שאפילו אחרי התקפה קשה, ניתן להחזיר התקפה.

למשל ב-2006 פרצה מלחמה עם חזבאללה אחרי שוגרו רקטות. דיברו אז על שחיקה של ההרתעה.

ב-2008, 2009 הייתה פעולת עופרת יצוקה, שהחלה בגלל ירי רקטות על ישראל. לפי הדיווחים נהרגו במבצע מאות מחבלים ואנשים אחרים.

ב-2014 היה מבצע צוק איתן. הושמדו מנהרות. לאחר מכן ירי הרקטות ירד למשך כמה שנים.

בשנים 2018, 2021 היו מתיחות לאורך גבול עזה. ב-2021 יצא מבצע שומר החומות. האמצעים והתגובות הביאו לשקט יחסי.

ב-2022 היה מבצע עלות השחר נגד ג'יהאד האסלאמי. המטרה היתה למנוע פיגועים.

למרות כל זה, ב-7 באוקטובר הייתה פרצה בהרתעה. היו הרוגים ישראלים וזרים. ההתקפה הראתה שגם בהיעדר תגובה צפויה, ההרתעה יכולה להיכשל.