השאל-החכר

השאל-החכר (lend-lease) הוא חוק אמריקאי מתקופת מלחמת העולם השנייה. החוק נחקק ב-11 במרץ 1941 והואנתן לנשיא ארצות הברית סמכויות להעניק ציוד, אספקה ומזון למדינות אחרות כשהוא רואה בכך צורך לביטחון ארה"ב. החוק אפשר למכור, להעביר, להחליף, להשאיל או להחכיר פריטים צבאיים, עד לסכום של 1.3 מיליארד דולר.

בהתחלה החוק כיוון בעיקר לבריטניה. כשהברית המועצות הצטרפה למלחמה ונראתה בסכנה, ארצות הברית הודיעה לפרנקלין ד. רוזוולט וליוסיף סטלין על נכונותה לסייע. ב-13 ביולי 1941 נחתם הסכם בין בריטניה לארצות הברית לסיוע לברית המועצות, ובהמשך ב-30 באוקטובר 1941 נכנס מסמך השאל-החכר לתוקף גם לגבי הסובייטים. ארצות הברית סיפקה לסובייטים בין היתר כ-1,000 מטוסים, כ-1,500 טנקים וכ-151,053 משאיות מדגם שברולט G506. בנוסף הועמד לסובייטים אשראי ללא ריבית בסך מיליארד דולר. אחד המבצעים המוקדמים להעברת מטוסים נקרא מבצע CEDAR.

תוכנית השאל-החכר חיזקה את המדינות שנלחמו נגד גרמניה. עד סוף המלחמה הועבר ציוד בשווי כולל של כ-48.9 מיליארד דולר. מתוך זה הועברו כ-493 מיליון דולר למדינות מרכז ודרום אמריקה. החובות נפרסו על פני עשרות שנים, והסכומים האחרונים שולמו רק בתחילת שנות האלפיים; למשל תשלום סופי בריטי ב-31 בדצמבר 2006 בסך 83.3 מיליון דולר.

ארצות הברית רצתה לחזק את שכנותיה במרכז אמריקה כדי לשמור על יציבות ולא להיגרר למלחמה. ניקרגואה הייתה המדינה הראשונה שחתמה באוקטובר 1941. בתחילת 1942 חתמו קוסטה ריקה, אל-סלבדור והונדורס, ובנובמבר 1942 נחתם ההסכם הגדול ביותר עם גואטמאלה. ההסכמים הוערכו ב-9.75 מיליון דולר, אך בפועל הועברו ציוד בשווי כ-5.4 מיליון דולר בלבד; מתוכו כ-4.1 מיליון עד תום המלחמה. תקציבי הביטחון של המדינות הללו היו קטנים, ולכן הציוד שקיבלו היה משמעותי. רוב הציוד נועד להגן על התעבורה הימית ועל תעלת פנמה מפני צוללות גרמניות. כשהאיום הצבאי פחת בסוף 1942, גם ההעברות פחתו.

מאוחר יותר נטענו כי ההעברת כלי הנשק למדינות מרכז אמריקה תרמה לעמידות דיקטטורות ולאלימות בעשורים שאחרי המלחמה. ב-2022 אישר הסנאט האמריקני חקיקה שאיפשרה לנשיא להשתמש במנגנון השאל-החכר כדי להאיץ העברת ציוד צבאי לאוקראינה. ההשתמשות המפורסמת האחרונה בשיטה זו הייתה במלחמת העולם השנייה.

השאל-החכר (lend-lease) הוא חוק אמריקאי ממלחמת העולם השנייה. החוק נחקק ב-11 במרץ 1941. הוא נתן לנשיא לשלוח אספקה ונשק למדינות אחרות.

בהתחלה עזרו בעיקר לבריטניה. כשהסובייטים הצטרפו למלחמה, ארצות הברית גם עזרה להם. היא שלחה כ-1,000 מטוסים, כ-1,500 טנקים וכ-151,053 משאיות. ארצות הברית גם נתנה לסובייטים אשראי של מיליארד דולר בלי ריבית.

ארצות הברית רצתה לשמור על היציבות בקרבתה. ניקרגואה חתמה ראשונה באוקטובר 1941. לאחר מכן חתמו קוסטה ריקה, אל-סלבדור, הונדורס וגואטמאלה. ההסכמים היו בשווי כ-9.75 מיליון דולר. בפועל הועבר ציוד בשווי כ-5.4 מיליון דולר. רוב הציוד נועד להגן על תעלת פנמה ושבילי השיט מהתקפות של צוללות גרמניות. אחרי שתחנת הסכנה פחתה בסוף 1942, גם העברת הציוד פחתה.

לאחר המלחמה אמרו שחלק מהנשק עזר לשמר דיקטטורות. ב-2022 אישר הסנאט שימוש בשיטה זו שוב כדי להאיץ העברת ציוד לאוקראינה.