השלום

השלום היא קומדיה יוונית של אריסטופאנס. ההצגה הועלתה לראשונה באתונה ב-421 לפנה"ס וזכתה במקום השני בתחרות. במחזה אריסטופאנס מבקר באופן ציני דמויות ונהגים ביוון של תקופתו, ביניהן משוררים ומנהיגים כמו אוריפידס וקליאון.

גיבור המחזה הוא החקלאי הזקן טריגאאוס. בתקופת המלחמה בין אתונה וספרטה (מלחמה פלופונזית), עולה טריגאאוס על חיפושית זבל ענקית כדי לעוף לשמים ולפגוש את זאוס. חיפושית זבל היא חיפושית שמזינה עצמה בגללים; בגלל זה חלק מהבדיחות במחזה נמוכות ומבוססות על גללים.

משרתיו של טריגאאוס נדרשים לאסוף גללים כדי שהחיפושית תוכל לאכול במסעה. תושבים מונעים מהתנהגויות שמסיחות את החיפושית. כשהוא מגיע לשמים, מגלה טריגאאוס שרוב האלים עזבו; שמשתלטים שם שני כוחות שנקראים "מלחמה" ו"אי סדר". אלת השלום נמצאת כלואה בבור מכוסה אבנים.

טריגאאוס קורא למקהלה, קבוצה של חקלאים שמשרתת גם כקהלת שחקנים, והם משתפים פעולה כדי לשחרר את אלת השלום. בעלי מלאכה שמרוויחים ממלחמה מנסים למנוע זאת, אבל לבסוף השלום משתחרר, מגיעה לאתונה ומסרבת לשפיכות דמים. סוחרי נשק מנסים למכור את מרכולתם, אך אחרי שקט אין קונים. המחזה מסתיים בחתונם של טריגאאוס ויבול (היבול מייצג את השפע).

בישראל הוצגה ההצגה באפריל 1968 בעיבוד ובימוי של אריה זקס, עם צוות שחקנים בולט. הצגה זו זכתה לביקורות טובות, אך עוררה גם מחלוקת דתית בעקבות סצנה שבה שחקנית הופיעה בחזה חשוף, ולכן ההצגה הועברה לאולם אחר. התרגום העברי המודרני יצא בשנת 2005 בידי זיוה כספי (הוצאת מגנס).

השלום היא יצירה עתיקה של אריסטופאנס. היא הועלתה לראשונה בשנת 421 לפני הספירה.

הגיבור הוא חקלאי זקן בשם טריגאאוס. הוא רוכב על חיפושית זבל ענקית. חיפושית זבל היא חיפושית שאוכלת גללים. המטרה שלו היא לעוף לשמים ולפגוש את זאוס.

בחוץ יש מלחמה בין אתונה לספרטה. כשטריגאאוס מגיע לשמים הוא מגלה שרוב האלים עזבו. במקום זה נשלטים השמים על ידי "מלחמה" ו"אי סדר". אלת השלום כלואה בבור תחת אבנים.

טריגאאוס קורא לעזרה למקהלה. מקהלה היא קבוצה של שחקנים ששרים יחד. הם משחררים את אלת השלום. סוחרי נשק רוצים למכור כלי נשק, אך אחרי השקט אף אחד לא קונה. בסוף טריגאאוס ויבול מתחתנים.

בשנת 1968 הועלתה ההצגה בישראל. ההצגה עוררה מחלוקת בגלל סצנה עם חשיפה, ולכן הועברה להיכל אחר. תרגום עברי נוסף יצא ב-2005 בידי זיוה כספי.