השלכה (כלכלה)

״השלכה״ הוא מונח כלכלי שהגה פרידריך פון ויזר. הוא טען שמחירי גורמי הייצור (פקטורי ייצור, גורמים כמו עבודה, קרקע והון) נקבעים לפי מחירי התפוקה, כלומר לפי המחירים של המוצרים המיוצרים.

רעיון זה עומד בניגוד לתפיסה של כלכלנים קלאסיים כגון אדם סמית ודיוויד ריקרדו, שאמרו שהערך נגזר מעבודת הייצור (תאוריית הערך של העבודה).

כלכלנים מהאסכולה האוסטרית, כמו קרל מנגר, הציעו גישה אחרת. הם אמרו שערך כלכלי נקבע על פי השימוש המוערך ביותר של היחידה האחרונה של המוצר, תועלת שולית (תועלת משנייה שנוצרת על ידי יחידה נוספת של מוצר). לפי התיאוריה הזו, קל לראות איך ערכם של מוצרים לצריכה נקבע לפי הערכת הקונה.

מוצרים מסדר גבוה, כלומר מוצרים שמשמשים לייצור מוצרים אחרים, מקבלים את ערכם מרצף של הערכות שקשורות למוצרים מסדר נמוך. קשה למדוד ערך זה ישירות. ויזר פתר את הבעיה בכך שאמר שגם למוצרים מסדר גבוה יש ערך שנגזר מהתועלת השולית של המוצרים שהם מסייעים לייצר. כך המחירים של גורמי הייצור מתקשרים למחירי המוצרים הסופיים.

״השלכה״ הוא רעיון בכלכלה של פרידריך פון ויזר. הוא אמר שמחירי הדברים שעוזרים לייצר (פקטורי ייצור, כמו עבודה וכלי עבודה) נקבעים לפי המחיר של המוצר הסופי.

כלכלנים ישנים כמו אדם סמית חשבו אחרת. הם אמרו שערך קשור לעבודה שהושקעה.

כלכלנים אחרים, כמו קרל מנגר, אמרו שערך נובע מהתועלת של היחידה האחרונה של המוצר. תועלת שולית = כמה עוזר לנו עוד דבר אחד מהפריט.

לכן, שווי של מוצרים שמשמשים לייצור מוצרים אחרים נגזר מערך המוצרים הסופיים. ויזר הסביר שגם המוצרים האלה מקבלים את הערך שלהם מתועלת שקשורה לצרכנים או ליצרנים.