השתלת איברים

השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שבה מחליפים איברים, חלקי איברים או רקמות שנפגעו באיברים תקינים.

השתלות יכולות להיעשות מאותו אדם לעצמו (Autograft, השתלה של רקמה מהגוף עצמו), מאדם אחד לאחר (Allograft או אלוגרפט), או ממין אחר לבן אדם (קסנוטרנספלנטציה, השתלת איבר שמקורו בבעל חיים). יש גם שתלים מלאכותיים.

קיימות היום השתלות של לב, ריאות, כבד, כליה, לבלב, מעי דק, קרנית, עור, עצם, מח עצם וכלי דם. מבצעים גם השתלות של גפיים ופנים ניסיוניות, והשתלות של שתלים מלאכותיים כמו קוצבי לב ושסתומים.
השתלת היד הראשונה נעשתה בליון בשנת 1998. ב-2008 הושתלו שתי ידיים בגרמניה. ב-2005 הושתלה עין מלאכותית שהחזירה ראייה לחולה שאיבד אותה.

איברים מגיעים מתורם חי או מת. בתורם מת נדרשת בדרך כלל הסכמה מראש או של המשפחה. יש גם סחר באיברים, כלומר תשלום עבור תרומה, דבר שנחשב לבעיה אתית.

מאז תחילת שנות ה־90 נעשה שימוש נרחב בתורמי מוות מוחי. לשמירת האיברים צריך למנוע נזק בזמן בו אין זרימת דם. הזמן שבו האיבר מנותק עד שמתחילים לשמרו נקרא איסכמיה חמה. הזמן שבו האיבר מקורר ונשמר עד שזורמים אליו דם נקרא איסכמיה קרה. ככל שתקופות אלה קצרות יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה.
מקובל להמליץ על משך שימור של כ־24 שעות לכליה, עד 16 שעות לכבד, כ־10 שעות ללבלב, ועד כ־3 שעות ללב ולריאות.

קסנוטרנספלנטציה היא שימוש בתאים, ברקמות או באיברים מבעל חיים לאדם. ניסיונות מוקדמים נכשלו בגלל דחייה וסכנת העברת וירוסים.
בשנים האחרונות נעשה שימוש בעריכה גנטית, בעיקר CRISPR, כדי למחוק אנטיגנים שמעוררים דחייה ולנטרל וירוסים בגנום של בעלי החיים. חזירים משמשים כיום כמקור עיקרי לאיברים בגלל תכונות רבייה נוחות וקרבה אנטומית.
עדיין קיימים מכשולים רפואיים ואתיים. ב-2022 הושתל לב מחזיר שעבר שינוי גנטי, והמושתל נפטר לאחר כחודשיים. ב-2024 הושתלה כליה מחזיר שעברה עריכה ב־CRISPR בחולה מבוגר; הכליה הצילה את חייו והיא הושתלה בהצלחה לאורך זמן.

השתלת הכליה המוצלחת הראשונה בוצעה ב־1954 על ידי ג'וזף מוריי, מתורם תאום זהה. ב־1963 הושתלה ריאה, אך המטופל נפטר לאחר מספר ימים. ב־1967 נעשתה השתלת הלב הראשונה המוצלחת בידי כריסטיאן בארנרד.
בשנת 1983 הוכנסה לשימוש תרופת הציקלוספורין, מדכא חיסון שגרם לפריצת דרך בתחום. בעקבותיה השתלות הפכו לנפוצות יותר, עם שיעורי הצלחה גבוהים בעשור הבא.
בשנות ה־2000 נערכו השתלות פנים ורגליים ראשונות, וב-2021 הושתל קנה הנשימה.

מחקרים שבדקו את תעשיית ההשתלות בסין מעלים טענות קשות. חוקרים מסוימים מצאו ראיות שמצביעות על קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים. הדבר מעורר דאגה אתית חמורה, וכרוך בהאשמות כלפי הרשויות הסיניות על חוסר מענה מספק.

הצלחת השתלות נמדדת לפי אחוזי השרידות לאחר שנה, שנתיים וחמש שנים. דוגמה: בשנות ה־90 שרדו לאחר שנה 83% ילדים שקיבלו כבד, מול 68% בקרב מבוגרים. בהשתלות כליה שרדו לאחר שנתיים כ־90% שקיבלו כליה מהמת וכ־95% שקיבלו כליה מתורם חי.
בהשתלות לב שרדו כ־80% לאחר שנה וכ־60% לאחר חמש שנים. השתלות קרנית מצליחות בכ־90% מהמקרים.

לפני השתלה מחפשים התאמה בין תורם למקבל: סוג דם, נוגדנים, וחלבוני HLA, סימנים על תאי הגוף שמסייעים לזהות התאמה. ניתוח השתלה אורך בדרך כלל כמה שעות. לאחר הניתוח מקבלים החולים תרופות מדכאות חיסון, כדי למנוע דחייה. ההחלמה נמשכת חודשים, והמצורף חייב לשנות אורח חיים ולהיזהר מזיהומים.

בישראל בוצעה השתלת הלב הראשונה ב־1968. הנושא עורר מחלוקת תרבותית וחוקתית, בגלל לקיחת איברים ללא הסכמת המשפחה באותו מקרה. בשנות ה־80 חודשו הניסיונות, וב־1987 בוצעה השתלת לב מוצלחת בהדסה.
החוק בישראל מסדיר תרומות וגוף רגולטורי עובד על חקיקה מעודכנת. שיעור המתנדבים לתרומה בישראל נמוך יחסית, וכך נעשות בממוצע כ־250 השתלות בשנה. מעל ל־1,000 אנשים ממתינים להשתלה; כ־750 מחכים לכליה ולבלב, כ־110 לכבד וכ־150 ללב ולריאות.
בשנת 2009 הוקמה עמותת "מתנת חיים" לתרומות כליה מהחי, ובאמצעותה הושתלו עד 2023 יותר מ־1,500 כליות.

השתלות מייצרות שאלות אתיות רבות: האם מותר לשלם על איבר? כיצד להבטיח הסכמה חופשית של התורם? מהו רגע המוות שניתן לקחת בו איבר? איך להחליט מי יקבל עדיפות כשיש מחסור?
בהלכה היהודית התקיים דיון נרחב. בתחילה היו הסתייגויות קשות, אך עם שיפור הצלחות הרפואה חלק מהפוסקים שינו עמדתם. הרבנות הראשית נתנה היתר לתרומת איברים בתנאים מסוימים.

החסך בתורמים דוחף מחקרים לאיברים ביוניים, שימוש בתאי גזע וקסנוטרנספלנטציה משופרת. יחד עם ההתקדמות הטכנולוגית, נמשכות גם השאלות האתיות.

בתרבות הפופולרית, במיוחד בז'אנר הסייברפאנק, מושתלים לעתים איברים אמיתיים ומהונדסים, ולעתים חלקים מלאכותיים. יצירות בולטות שמדברות על זה כוללות את נוירומנסר ואת משחק Deus Ex. בספר Never Let Me Go עולות שאלות מוסריות על תרומת איברים מאנשים חיים.

השתלת איברים היא פעולה רפואית שמחליפה איבר פגום באיבר בריא. איבר יכול לבוא מהגוף של האדם עצמו, מאדם אחר, או מבעל חיים.

מושתלים לב, כליה, כבד, ריאות, קרנית ועוד. יש גם חלקים מלאכותיים כמו קוצב לב.
יש ניסיונות להשתיל ידיים ופנים.

איברים יכולים להיות מתורם חי או מתורם מת. צריך הסכמה של התורם או המשפחה. שמירת האיבר עד ההשתלה חשובה מאוד. שמים קרח ותמיסות מיוחדות כדי שהאיבר יישמר.

קסנוטרנספלנטציה היא השתלת איברים מבעלי חיים לאדם. חזירים משמשים לעתים קרובות. מדענים משתמשים בעריכה גנטית, CRISPR, כדי לשנות גנים בבעלי החיים ולהקטין דחייה.

בשנת 1954 בוצעה השתלת כליה מוצלחת ראשונה. ב־1967 הושתל לב לראשונה בהצלחה. בשנות ה־80 נמצאה תרופה חשובה שהפחיתה דחייה.

יש מחסור בתורמים. חלק מהשאלות החשובות: האם מותר לשלם על איברים? האם מותר לקחת איבר מאדם שלא הסכים? גם חשדות על קצירת איברים בכפייה מעוררות דאגה.

בישראל עושים כמה מאות השתלות בשנה. יש אלפי אנשים שמחכים להשתלה. יש חוקים שמנסים להסדיר את הנושא.

השתלות יכולות להציל חיים. אך צריך לדאוג שהן ייעשו בהגינות ובכבוד לתורמים ולמשפחותיהם.