התאגדות עובדים בישראל

התאגדות העובדים בישראל קיבלה תפקיד מרכזי בחיי היישוב והמדינה. איגוד מקצועי (ארגון שמייצג עובדים מול המעסיק) הפך גם לסקטור כלכלי וחברתי גדול, במיוחד דרך ההסתדרות הכללית שהוקמה ב-1920. ההסתדרות איפשרה שירותים רבים, כמו קופת חולים (ארגון שמספק שירותי בריאות), ובנתה מפעלי עבודה, חינוך ותרבות. בכך הפכה למעין מוסד לאומי, ולא רק לאיגוד עובדים.

התארגנות מקצועית החלה עוד בעליות הראשונות. הרבה איגודים קמו ממניעים אידאולוגיים של תנועת העבודה. ההתארגנות בישראל החלה בעיקר בחקלאות, בגלל הדגש הציוני על התיישבות ועבודה חקלאית. איגודים ראשונים הופיעו באזורי הגליל ויהודה בתחילת המאה ה-20. מורים התאגדו כבר ב-1903, ורופאים ב-1912. ב-1919 הוקמו איגודים של פקידים ועובדי תחבורה.

בשנת 1920 הוקמה ההסתדרות הכללית על ידי איחוד מפלגות הפועלים. היא גיבשה עובדים מענפים רבים והייתה קשורה ישירות לפוליטיקה ולפיתוח הכלכלי. לאורך השנים נולדו ארגונים נוספים על רקע אידאולוגי־דתי או לאומי, לדוגמה הסתדרות הפועל המזרחי (1922) וההסתדרות העובדים הלאומית (1934), שהתנגדו לחלק מהשיטות ההסתדרותיות.

בשנות ה-50 חוקים שינו את מצבו החוקי של ארגון העובדים. חוק הסכמים קיבוציים (1957) נתן לארגוני עובדים מעמד חוקי ויכולת לכפות הסכמים על קבוצות עובדים. המושג 'יחידת המיקוח' (קבוצת עובדים שעבורם הארגון מנהל משא ומתן) נוצר כדי להגדיר מי מיוצג. חוק הגנת השכר (1958) אפשר ללקט דמי טיפול גם מעובדים שלא היו חברים.

יחס ההסתדרות לממשלה ולשירותים הציבוריים חיזק אותה, אך באותן שנים גם צמחו חילוקי דעות הציבור כלפי כוח זה. בשנות ה-70 וה-80 החל ירידה בהשפעתה, בהשפעת מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית והפרטות. עובדים עברו להסכמים אישיים, וענפים חדשים כמו היי-טק נוצרו על בסיס חוזים אישיים.

בשנת 1994 שינתה ההסתדרות את שמה ל"ההסתדרות החדשה". שינויים כלכליים וכלי חקיקה כללו הפרדת קופת החולים מההסתדרות. בעקבות כך ירד מספר החברים באופן חזק.

בתחילת המאה ה-21 נרשמו ניסיונות התארגנות רבים, שחלקם נכשלו. ב-2007 הוקם ארגון בשם כוח לעובדים, שמדגיש דמוקרטיה ישירה. ארגון מען הוקם ב-1998 והוכר כארגון ייצוגי ב-2011.

התהליך שקיבל תנופה התחיל כתגובה לפגיעה בביטחון התעסוקתי בענפים חדשים ולמחאה החברתית של 2011. מאבק עובדי פלאפון הוביל לפסק דין חשוב שהגן על זכות ההתארגנות, והזרז גל תארגנויות בחברות הסלולר, בביטוח ובכרטיסי אשראי. ב-2014 הוקם ועד היי-טק ראשון, ובהמשך קמו איגודים בתחומי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק.

גם במגזר החרדי החלו להתהוות תאגדויות שמתאימות לאורח חייו. באמצע העשור השני של המאה ה-21 ניתנו הקלות טכניות, כמו רישום חברים דרך האינטרנט. בין 2012 ל-2016 חלה עלייה של כ-15% בשיעור העובדים החברים בארגוני עובדים, עם עלייה בולטת בגילים 35, 45 ובצעירים יותר.

התאגדות העובדים בישראל החלה עוד עם העליות הראשונות. עובדים הקימו ארגונים כדי להגן על זכויותיהם. הארגון הגדול היה ההסתדרות. היא נולדה ב-1920. ההסתדרות בנתה בתי חולים, מקומות עבודה ושירותים שונים. קופת חולים היא ארגון שנותן רפואה וביטוח בריאות.

הרבה איגודים קמו בגלל הרצון לבנות ארץ חקלאית ולעזור לעולים. המורים התאגדו כבר ב-1903. חקלאים ופקידים גם כן הקימו ארגונים.

בשנות ה-50 חוקים נתנו לאגודות כוח לחתום על הסכמים לעובדים. זה איפשר לארגונים לדאוג לשכר ותנאים. במשך שנים רבות ההסתדרות היתה חזקה. בשנות ה-70 וה-80 היא נחלשה בגלל מכירות חברות ומדיניות כלכלית חדשה. ב-1994 הקימו שם חדש והפרידו את קופת החולים. רבים הפסיקו להיות חברים.

מ-2000 התחילו ניסיונות חדשים להתארגן בעבודות שונות. ב-2007 הוקם ארגון "כוח לעובדים". במאבק פלאפון הוחלט שהעובדים יכולים להתארגן בלי שהמעסיק יתערב. אחרי זה רבים הוקמו ועדים גם בחברות היי-טק ובסלולר. בין 2012 ל-2016 עלה אחוז העובדים החברים בארגונים בכ-15%. היום יש איגודים גם לעובדי בריאות, מורים ומהנדסים, וגם מנסים לארגן עובדים במגזרים שונים.