התיאטרון הערבי-עברי ביפו נמצא בבית הסראייה הישן ביפו. הוא משמש כאכסניה לשתי קבוצות תיאטרון הפועלות ביחד ולחוד בשתי שפות: עברית וערבית. שתי הלהקות המרכזיות הן "תיאטרון יפו" (הוקם ב-1990 על ידי יגאל עזרתי, גבי אלדור ועירית נאמן) ותיאטרון "אלסראיא" (נוסד ב-1998), שבו חברים יוצרים ושחקנים ערבים.
בין ההפקות הבולטות הופיעו עבודות כמו אום כולת'ום, רומיאו וג'ולייטה, מחכים לגודו ואלף לילה ולילה. שמות אלה מייצגים את טווח ההצגות: מהצגות מקומיות ועד עיבודים לקלאסיקות.
התיאטרון נוסד ב-1998 על ידי תושבים ערבים ביפו והוא מקבץ תחת קורת גג אחת שתי קהילות תרבות שונות. המבנה הועמד לשימוש בתיאטרון על ידי עיריית תל אביב-יפו, ועבר שיפוץ כדי להתאים אותו לקהל, תוך שמירה על מעמדו כבניין לשימור. בשנת 2010 מונה יעקב אגמון למנכ"ל למשך שלוש שנים. ב-2015 הצטרף לעמותה סאמי אבו שחאדה, שלימים כיהן כיו"ר מפלגת בל"ד.
העמותה הערבית, בראשותו של אדיב ג'השאן (המייסד), מאחדת יוצרים ערבים. שתי העמותות, העברית והערבית, מעלות הצגות בעברית ובערבית, ולעתים ביחד. יש גם הצגות ללא מילים או המבוססות על שפת תנועה, כדי להפחית קשיי שפה (קשיי שפה = קושי להבין שפה שאינה שלך).
התיאטרון מציג נרטיבים פלסטיניים ולעתים הצגות ובמקרים גם אירועי תמיכה לאומנים כמו מוחמד בכרי. אלסראיא נתנה במה לגיוס תרומות למקרה שלו ואף העסיקה אותו לתקופה מסוימת.
עיקר המימון מגיע ממשרדי החינוך והתרבות ומהעירייה. בשנת 2020 הכנסות מכספי מכירות כרטיסים עמדו על כ-168 אלף שקלים בלבד. בשנה זו קיבל התיאטרון סכומים משמעותיים מהמשרדים ומהעירייה, לפי הדוחות.
התיאטרון היה במרכז מחלוקת פוליטית. שרת החינוך לשעבר דרשה לבדוק אירועים ותכנים מסוימים. הפרקליטות קבעה שחלק מהדברים חוסים תחת חופש הביטוי, והמשטרה המליצה שלא לפתוח בחקירה פלילית.
התיאטרון הערבי-עברי יושב בבית הסראייה הישן ביפו. הוא מארח שתי חברות תיאטרון. אחת בעברית, אחת בערבית. החברה העברית היא "תיאטרון יפו" (הוקם ב-1990). החברה הערבית היא "אלסראיא" (נוסדה ב-1998).
הציגו הצגות מוכרות כמו אום כולת'ום ורומיאו וג'ולייטה.
המקום הוקצה על ידי עיריית תל אביב-יפו. שיפצו את המבנה כדי שיוכל לקלוט קהל. זהו בניין לשימור. מנהלים ומפיקים שונים עבדו במקום במהלך השנים.
הלהקות עושות הצגות בעברית ובערבית. יש גם הצגות בלי מילים. הצגות בלי מילים עוזרות לצופים שלא מדברים את אותה שפה.
התיאטרון מקבל כסף מהרשויות (תקציב = כסף שמוקצה לפעילות). הכנסות ממכירת כרטיסים היו קטנות ביחס לתקציב.
היו טענות ובקשות לבדוק חלק מהאירועים. בסוף נאמר שחלק מהדברים מוגנים תחת חופש הביטוי, ולכן לא הוגשה תביעה פלילית.
תגובות גולשים