"התנועה לאחדות העבודה" נולדה במאי 1944 מתוך סיעה ב' של מפא"י, שפרשה מהמפלגה. סיעה ב' הייתה אופוזיציה בתוך מפא"י, בראשות יצחק טבנקין ואהרון ציזלינג. המחלוקת החריפה ב־1942, 1944, כאשר חלק מחברי סיעה ב' הוצאו מהמפלגה וניסיונות פיוס לא הצליחו.
התנועה הכריזה על הקמתה לקראת בחירות לוועידה השישית של ההסתדרות (הסתדרות היא ארגון העובדים בישראל). היא הקימה כ־65 סניפים. בבחירות לאספת הנבחרים ב־1 באוגוסט 1944 קיבלה 16 נציגים. בבחירות ההסתדרות ב־6, 7 באוגוסט 1944 קיבלה התנועה כ־19% מהקולות (71 נציגים מתוך 401). השאיפה הייתה לקבל 20%, 25%, ולכן התוצאות היו מאכזבות.
ב־1946 התאחדה התנועה עם מפלגת "פועלי ציון שמאל" והפכה ל"התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון". ב־1948 התאחדה עם מפלגת פועלים השומר הצעיר ויצרה את "מפלגת הפועלים המאוחדת" (מפ"ם). ב־1954 פרשו חלקים מהתנועה ממפ"ם והקימו שוב את "אחדות העבודה - פועלי ציון". מפלגה זו התקיימה עד לאיחוד עם מפא"י ורפ"י ב־1968 במסגרת מפלגת העבודה.
התנועה הונהגה על ידי יצחק טבנקין, שדרש מדינה יהודית בכל ארץ ישראל (ארץ ישראל - המונח להיסטורית לאזור פלשתינה/ישראל). התנועה התנגדה לעמדת דוד בן־גוריון שתמכה בתוכנית בילטמור (Biltmore Program), כי חששו שהיא תביא לחלוקת הארץ.
מצד חברתי-כלכלי, התנועה נטתה שמאלה ביחס למרכז של מפא"י. היא ביטאה עמדות אוהדות לשלטון הסובייטי (ברית המועצות). הנטייה השמאלית התחזקה אחרי האיחודים, והעימותים הפוליטיים הביאו לפירוקים וחילוקי דעות בתוך הקיבוץ המאוחד. אירועי משפטי פראג (המשפטים הפוליטיים בצ'כוסלובקיה) גרמו להתפכחות מתמיכה עיוורת בברית המועצות. התהליך הזה הוביל לפרישה ממפ"ם ולהקמת המפלגה מחדש ב־1954.
התנועה לאחדות העבודה נוצרה במאי 1944. היא נולדה מקבוצה בתוך מפא"י שנקראה סיעה ב'.
סיעה ב' הצטרפה לפעילות עצמאית אחרי ויכוחים עם מנהיגים אחרים. הם רצו להתמודד בבחירות של ההסתדרות. ההסתדרות היא ארגון של עובדים. בבחירות קיבלה התנועה כ־19% מהקולות.
ב־1946 התאחדה התנועה עם עוד מפלגה ושינתה שם. ב־1948 היא הצטרפה למפלגה גדולה בשם מפ"ם. ב־1954 חלקים חזרו והקימו שוב את אחדות העבודה. ב־1968 היא התאחדה עם מפלגות אחרות ויצרה את מפלגת העבודה.
התנועה רצתה מדינה יהודית בכל ארץ ישראל. הם פחדו מתוכנית שבאמצעותה תוחלק הארץ. מבחינה חברתית הם היו שמאלה מקבוצות אחרות. הם אהבו חלקית את ברית המועצות. אחר כך חלקם השתנו כשהתבררו דברים קשים שקרו שם, והם עזבו את המפלגה הגדולה.
תגובות גולשים