התפתחות רגשית בילדות

מהלידה ועד לרכישת השפה מתרחשות שינויים רגשיים משמעותיים. כבר בלידה נראית הבעה רגשית בפנים, אך הבעת רגש בוגרת מתפתחת בהדרגה. סביב גיל חצי שנה הילד מסוגל ליזום פעולות לוויסות רגשי, לדוגמה לפנות למטפל כדי להירגע, פעולה שנקראת "ויסות בשניים" (פנייה למטפל להרגעה).
פעולות רפלקסיביות פשוטות משתלבות בהרגלים ובתפיסות מאורגנות, ומהוות את הבסיס להתנהגויות חדשות שנרכשות בניסיון. תקופת הינקות היא קריטית: לפי הנחת התקופה הרגישה (ממצאים גם בקופים), חסך רגשי בשנה הראשונה מקשה על השיקום. אצל ילדים שגדלו בבתי יתומים קשה לראות נזקים ארוכי‑טווח. קיימת גם תסמונת כשל השגשוג הלא אורגני (חוסר גדילה הנובע מהזנחה רגשית), שממחישה את ההשפעות החמורות של הזנחה.

עם הופעת הדיבור משתנים התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים. השפה מאפשרת לשחזר חוויות כסיפור, לתאר עתיד ולפתח דיבור פנימי לצורך חשיבה ועיבוד. ההשפעה על הילד מתרחבת מבני המשפחה גם לבני גילו ולאחים בוגרים; יחסי גומלין אלה חשובים להתפתחות החברתית.
כושר הריכוז משתפר, השליטה ברגשות גוברת והילד לומד לחשוב לפני מעשה. דוגמה: בעוד ילדים בני שנתיים־שלוש מתקשים להמתין, בגיל ארבע־חמש רבים מצליחים לשלוט בדחפים.
הילד מפתח תחושת עצמי ויכולת להסתווג לקטגוריות. הבנת "קביעות העצמי הראוי לאהבה" מאפשרת לו לעבור על הוראות בלי לחשוש שאיבד אהבה מטפלו, גערה נראית זמנית ולא כאסון.
כבר בגיל שנתיים מופיעה משיכה לצעצועים אופייניים למין, תופעה שמושפעת מחיזוקים הוריים ואף מרכיבים ביולוגיים. לפי פרויד, רצון להידמות להורה בן אותו מין מעצב חלק מההתנהגות: אצל בנים התהליך יתבטא לעתים כהיפרדות מהאם, אצל בנות כהזדהות איתה. רוב הילדים מבינים עד גיל שלוש שקביעות המין קיימת מעבר למראה חיצוני. תהליכי למידה יוצרים את סכמות המין שממלאות את עולמם.

קיימים הבדלים רגשיים בין ילדי גן לילדי בית ספר.

מהלידה עד שלמד לדבר יש לילד שינויים ברגש. תינוקות מראים הבעות בפנים כבר מלידה. בגיל חצי שנה הם יודעים לחפש את המטפל כדי להירגע. זה נקרא "ויסות בשניים" (פנייה למטפל להרגעה).
הרפלקסים הפשוטים הופכים להרגלים ולהתנהגויות חדשות. השנה הראשונה חשובה מאוד. אם תינוק לא קיבל חום רגשי קשה לתקן זאת אחר כך. ילדים מבתי יתומים לעיתים סובלים מנזק לאורך זמן. יש גם מצב שנקרא תסמונת כשל השגשוג הלא אורגני, חוסר גדילה שנובע מהזנחה רגשית.

כשילד לומד לדבר הוא יכול לספר סיפורים על מה שהיה. דיבור עוזר לו לחשוב ולהתכנן. הילד מתחיל להשפיע מחברים ואחים, לא רק מההורים.
הריכוז והשליטה ברגשות משתפרים. ילדים גדולים יותר יודעים להמתין ולחשוב לפני פעולה. הם מבינים שהם אנשים מיוחדים ושייכים לקבוצות. הם גם מבינים שאהבה של המטפלים נשארת, אפילו כש הם נענשים לזמן קצר.
כבר בערך בגיל שנתיים ילדים בוחרים צעצועים אופייניים לבנים או לבנות. זה מושפע מההורים ומקצת מהגוף שלהם. עד גיל שלוש רוב הילדים מבינים שמין לא משתנה רק בגלל ביגוד.

יש הבדלים ברגש בין ילדי גן לילדי בית ספר.