השם 'אפיפלאוליתית' מגיע מיוונית: epi = אחרי, paleo = קדום, lithos = אבן. זו תקופה פרהיסטורית מסוף תור הפליסטוקן. היא משמשת כתקופת מעבר בין התקופה הפלאוליתית של ציידים-לקטים לבין התקופה הנאוליתית של החקלאים. התקופה משקפת מעבר מאורח חיים נייד לאורח חיים יציב יותר.
העדויות החזקות נמצאות באגן הים התיכון. שם נמצאו חברות ציידים-לקטים מורכבות יחסית. קבוצות אלו ייצרו מיקרוליתים (להבי-אבן קטנים ומחודדים) בצורות אחידות, למשל סהרון, טרפז ומשולש. בסוף התקופה מופיעות עדויות לישיבת קבע ולניצני ביות צמחים, שמרמזים על מעבר לחקלאות.
המונח מקביל בחלקו לתקופת המזולית של אירופה. החוקרים הצרפתים נתנו את השם לתעשיות כלי-צור במגרב הצפון-אפריקאי, והשם התקבל מאוחר יותר גם במזרח התיכון, באנטוליה ובקפריסין.
בארץ ישראל התקופה החלה לפני כ־23,000 שנה והסתיימה לפני כ־11,700 שנה. בין התרבויות הבולטות מופיעות הכבארית, הכבארית הגאומטרית והנאטופית. התרבות הנאטופית מציגה שינויים משמעותיים במבנה הכלכלי והחברתי, עם כפרים ופעולות ביות ראשוניות.
כיום מקובל לחלק את התקופה האפיפלאוליתית לשלוש תקופות עיקריות.
השם אומר 'אחרי תקופת האבן הקדומה'. זו תקופה בין הציידים-לקטים לבין החקלאים. היא קרתה בעיקר סביב הים התיכון.
אנשים אז עשו כלים מאבן. הם ייצרו מיקרוליתים. מיקרוליתים הם חתיכות אבן קטנות לחיתוך. כמה מהם היו בצורת סהר או משולש.
בסוף התקופה התחילו אנשים לגור בכפרים. הם גם התחילו לטפל בצמחים. זה הוביל בסופו של דבר לחקלאות.
בארץ ישראל התקופה היתה בערך בין 23,000 ל־11,700 שנים לפני היום. תרבות נאטופית היא דוגמה חשובה, כי בה כבר נראו כפרים ושינויים באורח החיים.
תגובות גולשים