ויי

וֶיִי (איטלקית Veio, בלטינית Veii) הייתה עיר אטרוסקית, שייכת לעם האטרוסקי, במרכז איטליה. היא שכנה כ־16 קילומטרים צפונית לרומא, על נהר הקרברה (Cremera), יובל של הטיבר. ויי הייתה בין הערים העשירות והחזקות בברית הערים האטרוסקיות (Etruscan League) ומיקומה בשוליים הצפוניים של לאטיום הפך אותה ליריבה משמעותית של רומא המוקדמת.

שיאה של ויי היה בתקופת ההגמוניה האטרוסקית, בין המאה השמינית למאה השישית לפנה"ס. בגלל קרבתה לרומא פרצו מאבקי כוח על שליטה בנתיבי הטיבר ובאגני המלח של החוף הטירני. לפי טיטוס ליוויוס התקיימו בין ויי ורומא כ־14 עימותים שונים, והנצחונות עברו מצד לצד. אובדן העמדת כוח בפידנאי (Fidenae) בצד המזרחי של הטיבר סימן את תחילת הירידה של ויי.

המלחמה האחרונה החלה ב־405 לפנה"ס והסתיימה בחורבן העיר ב־396 לפנה"ס. לנפילתה תרמו גם חוסר תמיכה מהערים האטרוסקיות הצפוניות, שנפגעו מהתקפות הגאלים. אחרי שהגאלים שרפו את רומא ב־390 לפנה"ס, הוצעה אפשרות ליישב שם תושבים ברוב חורבות ויי, אך ההצעה נדחתה. לאחר החורבן חולקו אדמות העיר לתושבי רומא ולצורך פרישה הוקם יישוב קטן. בימי אוגוסטוס הפכה ויי ל'מוניקפיום', עיר עם מעמד ומשפטים רומיים. במהלך המאה הרביעית לספירה ננטשה העיר.

האתר הארכאולוגי נחשף במאה ה־19. חפירות חשפו שרידי מבנים אטרוסקים, וכך נשלמו ידיעות חשובות על התרבות האטרוסקית הקדומה.

ויי הייתה עיר עתיקה ליד רומא. היא עמדה כ־16 קילומטרים צפונית לרומא. העיר עמדה על נהר הקרברה. הקרברה הוא נחל שזורם אל נהר הטיבר.

ויי הייתה עיר אטרוסקית. אטרוסקית פירושו שגרו שם בני העם האטרוסקים. היא הייתה אחת הערים החזקות של האטרוסקים. בגלל מיקומה היא התחרתה בהרבה פעמים ברומא המוקדמת.

ויי פרחה בין המאה השמינית למאה השישית לפני הספירה. היו עימותים רבים עם רומא. אובדן העיר פידנאי סימן תחילת הבעיות. המלחמה האחרונה החלה ב־405 לפנה"ס. ב־396 לפנה"ס העיר נהרסה. אחרי זה רומא חילקה את האדמות. מאוחר יותר אוגוסטוס הפך את המקום לעיר ברומא. במאות שאחרי העיר ננטשה.

במאה התשע־עשרה נמצאו חפירות באתר. הארכיאולוגים מצאו שרידים אטרוסקיים. הממצאים עזרו ללמוד על חיי האטרוסקים.