וילה טוגנדהאט

וילה טוגנדהאט (Vila Tugendhat) בברנו שבצ'כיה תוכננה ב-1930 על ידי האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה עבור פריץ וגרטה טוגנדהאט. הווילה נחשבת לאחת מיצירותיו המפורסמות ומשמשת דוגמה לאדריכלות פונקציונליסטית (סגנון שבו הצורה נקבעת על ידי השימוש; דגש על פשטות ותכלית).

מיס השתמש במסגרת פלדה, שלד מתכת שתומך במבנה, כך שלא נדרשו קירות נושאים. זה אפשר ליצור חללים פנימיים פתוחים ומוארים. הוא גם תכנן את הרהיטים בבית, ביניהם "כורסת טוגנדהאט" ו"כורסת ברנו", שעדיין מיוצרות. העיצוב הימנע מקישוטים מיותרים, אך שילב חומרים טבעיים עשירים כמו קיר שוהם (אבן חצי-שקופה שמשתנה לפי זווית השמש) ועצים טרופיים נדירים. הנוף הנשקף מהווילה נכלל כחלק מהחלל הפנימי.

הבנייה הייתה יקרה מאוד בגלל טכניקות מיוחדות, חומרים נדירים ומערכות חימום ואוורור מתקדמות. הווילה גדולה יחסית למשפחה אחת, אך תכנון החדרים מסתיר זאת במבט ראשון.

בני הזוג טוגנדהאט, שהיו יהודים, עזבו ב-1938 עם ילדיהם בעקבות הסכנה מהנאצים ולא שבו. לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה הווילה למטרות שונות. ב-1992 נחתם בה הסכם שסידר את חלוקת צ'כוסלובקיה. מאז 1994 היא בבעלות עיריית ברנו ופתוחה כמוזיאון. ב-2001 הווילה הוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 2007 דורשו יורשיהם של טוגנדהאט לקבל את הנכס חזרה לפי חוק להחזרת נכסים שנשדדו במלחמה; העירייה פעלה להעברת הבעלות למדינה כדי לאפשר החזרה, והיורשים הודיעו כי מתכננים לשפץ ולהשאיר את המקום פתוח לציבור.

וילה טוגנדהאט היא בית גדול וידוע בעיר ברנו שבצ'כיה. האדריכל לודוויג מיס ואן דר רוהה בנה את הבית ב-1930. אדריכל: מי שתכנן את הבניין.

הבית מפורסם כי הוא פשוט ותפור לפי השימוש. זה נקרא פונקציונליסטי. משמעותה: צורה פשוטה ושימוש חכם במרחב. מיס בנה שלד מתכת במקום קירות עבים. שלד מתכת: מסגרת מתכת שתומכת בבית.

הוא תכנן גם רהיטים מיוחדים. יש בבית קיר שוהם, אבן חצי-שקופה שמשנה מראה לפי השמש. יש שם עץ נדיר וצבעים טבעיים.

בני משפחת טוגנדהאט עזבו ב-1938 כי לא היה בטוח להם בזמן עליית הנאצים. אחרי כן הבית שימש למטרות שונות. מ-1994 העיר ברנו מחזיקה בו והפכה אותו למוזיאון. ב-2001 הוא הוכרז אתר חשוב על ידי אונסק"ו. ב-2007 ביקשו יורשים לקבל את הבית חזרה, והבטיחו לשפץ אותו ולפתוח אותו לביקורים.