ויליאם אורמסבי-גור

ויליאם ג'ורג' ארת'ור אורמסבי-גור (11.4.1885, 14.2.1964) היה מדינאי בריטי מאצולה ותוארו ברון.

הוא נולד בלונדון ב-1885. בין השנים 1910, 1938 שימש חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. בין 1922 ל-1929 כיהן כתת-שר המושבות (תפקיד דומה לסגן שר התחום של המושבות), עם הפסקה קצרה ב-1924. ב-1931 שימש כשר הדואר, ובהמשך אותה שנה עד 1936 כשר העבודה. בשנים 1936, 1938 כיהן כשר המושבות בממשלת נוויל צ'מברלין.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, 1941, 1944, היה הנציב העליון בדרום אפריקה, התפקיד שקירב אותו לשגרירות הבריטית שם. לאחר פרישתו עסק בניהול ענייני הבנקאות של משפחתו. נפטר ב-1964.

אורמסבי-גור היה ידיד הציונות. ב-1917 היה אחד ממנסחי הצהרת בלפור (הצהרה בריטית שתמכה ברעיון בית לאומי ליהודים בארץ ישראל). ב-1918 יצא עם ועד הצירים, משלחת בראשות חיים ויצמן, לארץ ישראל כדי לייעץ לשלטון הצבאי; אורמסבי-גור שימש קצין קישור בין המשלחת לשלטונות הצבא.

כשר המושבות גילה יחס תומך לתנועה הציונית. בזמן המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו, תרצ"ט) התארגן לנסות למצוא פתרונות מדיניים. ב-29 ביולי 1936 הוא הכריז על הקמת ועדת פיל, שהמליצה ב-1937 על חלוקה בין יהודים לערבים; שתי העדות דחו את המסקנות.

בדיון בפרלמנט ב-1936 ציין את החוסן שגילו יהודים בזמן המהומות. עם זאת הביע דאגה מהעברת נשק ללא פיקוח בריטי. כשהאלימות התגברה, בקש ב-1937 מצ'ארלס טגארט, מומחה לביטחון, לבוא ולסייע בתיאום כוחות הביטחון. ביוזמת טגארט הוקמה גדר הצפון ונבנו כ-60 "מצודות טגארט" לשיפור ההגנה ולדיכוי המרד.

במאי 1938 הועבר התפקיד מידיו ונחלף על ידי מלקולם מקדונלד, שבסופו של דבר קידם את ספר הלבן של 1939.

ויליאם אורמסבי-גור (1885, 1964) היה פוליטיקאי בריטי ותוארו ברון. ברון זהו תואר אצולה.

הוא היה חבר פרלמנט בין 1910 ל-1938. בשנות ה-20 שימש תת-שר המושבות. ב-1931 היה שר הדואר ואז שר העבודה עד 1936. בין 1936 ל-1938 היה שר המושבות. ב-1941, 1944 היה נציב עליון בדרום אפריקה. נציב עליון זהו מעין שגריר. אחר כך עשה בעסקי משפחתו ומת בשלווה ב-1964.

אורמסבי-גור תמך בציונות. ב-1917 הוא עזר לנסח את הצהרת בלפור. הצהרת בלפור אמרה שכדאי שיש בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.

ב-1918 יצא עם משלחת בראשות חיים ויצמן לארץ. הוא שימש קצין קשר בין המשלחת לשלטונות הצבא.

ב-1936 כשהיו מהומות גדולות בארץ, הוא מינה את ועדת פיל. הוועדה המליצה לחלק את הארץ בין יהודים לערבים. אף צד לא קיבל את ההצעה.

ב-1937 הזמין את צ'ארלס טגארט לעזור בביטחון. טגארט עזר לבנות גדר וכ-60 מבצרים שנקראו מצודות טגארט. במאי 1938 הוא הוחלף על ידי מלקולם מקדונלד.