ויליאם מצור

ויליאם (גיום) מצור (כ־1130, 29 בספטמבר 1186) היה הארכיבישוף של צור וההיסטוריון החשוב בתקופת מסעי הצלב המוקדמת.

ויליאם נולד בירושלים, למשפחה ממוצא איטלקי או צרפתי. הוא היה דור שני-שלישי לצלבנים בממלכת ירושלים. למד שפות רבות, כולל לטינית ויוונית, ואולי גם ערבית.
הוא נשלח לאירופה ללמוד תאולוגיה (לימוד על הדת והאמונה) ולימודים כלליים בפריז ובבולוניה. שם רכש גם השכלה בחוקים הקאנוניים של הכנסייה (כללי החוק הכנסייתי) ובפילוסופיה.
בשנת 1165 חזר לממלכה. שירת בחצרו של המלך אמלריך הראשון. הוא היה המורה האישי של בלדווין הרביעי, שנודע מאוחר יותר בכינוי "המצורע" בשל מחלת הצרעת (מחלה שנקראה אז צרעת).
בשנת 1175 התמנה ויליאם לארכיבישוף של צור. בשנות ה־50 לחייו התמודד על משרת הפטריארך של ירושלים, אך לא נבחר.

ויליאם חיבר כרוניקה חשובה בשם "Historia Rerum in Partibus Transmarinis Gestarum" (או "Historia Hierosolymitana"). זו הכתיבה כוללת עשרים ושלושה ספרים, ותיארה את מסעי הצלב וממלכת ירושלים עד 1184.
השישה־עשר הספרים הראשונים מבוססים על מקורות קודמים, ולכן נחשבים מקורות משניים. הכרכים 17, 23 מבוססים על זיכרונותיו האישיים כיועץ בחצר המלוכה. בשל כך כרכים אלה נחשבים מקורות ראשוניים יקרים ערך לחוקרים.
ויליאם העיד על מסמכים שראה ועל השתתפותו באירועים מסוימים, מה שמעלה את חשיבות עדותו. ידיעותיו ושפתו הלטינית הפכו את כתיבתו לכלי מרכזי להבנת התקופה.

ויליאם מצור (כ־1130, 1186) היה אדם חשוב בכנסייה ובכתיבת היסטוריה.

ויליאם נולד בירושלים. הוריו היו מאיטליה או מצרפת. הוא למד שפות רבות, כמו לטינית ויוונית.
הוא נסע ללמוד בפריז ובבולוניה. למד גם על הדת והחוקים של הכנסייה.
כשהกลับ, עבד בחצר המלך אמלריך. הוא לימד את המלך הצעיר בלדווין הרביעי. המלך הסובל מצרעת, מחלה, קיבל ממנו חינוך ותמיכה.
בשנת 1175 הפך ויליאם לארכיבישוף. ארכיבישוף זהו מנהיג הכנסייה בעיר.

ויליאם כתב ספר היסטוריה גדול, שנקרא כרוניקה. כרוניקה היא ספר שסופר מה שקרה בעבר.
הכרוניקה כוללת 23 ספרים על מסעי הצלב וממלכת ירושלים.
החלקים הראשונים נכתבו מתוך כתבים אחרים. הספרים האחרונים הם זיכרונותיו שלו. אלה חשובים כי הוא ראה וחווה הרבה מהאירועים.