ויסלה (כלב)

וויסלה (בהונגרית: Magyar Vizsla, מבוטא "ויז'לה") הוא גזע של כלב הבית. הוא כלב הלאום של הונגריה ושמו בהונגרית פירושו "מצביע", כלומר כלב שמסמן את מיקום הציפור בשדה במהלך ציד.

במאה התשיעית הגיעו לאירופה שבטי המגיארים עם כלביהם. כלבי הציד שלהם הוכלאו עם כלבים מקומיים, ואלה היו הבסיס לפיתוח הוויסלה. בעלי אחוזות הונגריים שפיתחו את הציד כחוג המשיכו לטפח את הגזע. ניתן לראות ייצוגים של הוויסלה באמנות ההונגרית מהמאה ה-10, והוא מוזכר גם בכתבים מהמאה ה-14 כעוזרו של הבזייר (בזייר הוא צייד שמשתמש בבזים, עופות דורסים, לציד).

במלחמת העולם הראשונה שימשו ויסלות להעברת חבילות, מודעות ומכתבים מהחיילים. ב-1945 משפחות אצולה הבריחו את כלביהן וחלק מהגזע שרד בחו"ל. בשנת 1954 הוקם בארצות הברית מועדון הגזע הראשון, וב-1960 הוא הוכר רשמית. בארץ החלו לגדל ויסלות בשנות ה-70, ובמשך הזמן השתמשו בהם גם ככלבי הצלה בזכות חוש הריח המפותח שלהם ואהבתם לאנשים.

לויסלה אין ריח גוף בולט, גם לאחר רחצה. הוא משיר שיער והיה רגיש לרעשים חזקים. בעבר קיצצו לו את הזנב כדי למנוע פציעות בשדה הציד. בגזע ידועה תופעה של נטילת יד האדם בפיו, פעולה שמי שמחזיקים אותו תופסים לעתים כ'נשיקה'. המבנה הגנטי של הוויסלה אתלטי: שרירי, רזה ואנרגטי, והוא נוטה להרשים את בעליו.

וויסלה (Magyar Vizsla) קוראים לו "ויז'לה". הוא כלב מהונגריה. השם אומר "מצביע", כלב שמצביע על מקום הציפור בשדה.

לפני מאות שנים הגיעו למרכז אירופה אנשים מהונגריה עם כלביהם. הכלאה עם כלבים מקומיים יצרה את הוויסלה. כבר במאה ה-10 ורישומים עתיקים מראים אותו. במאה ה-14 כתבו עליו ובספרים.

במלחמת העולם הראשונה הוויסלות העבירו מכתבים וחבילות. אחרי 1945 חלק מהמשפחות לקחו את כלביהן למדינות אחרות. זה עזר להציל את הגזע. בשנת 1954 הוקם מועדון בארה"ב. ב-1960 הגזע הוכר רשמית. בארץ גידלו ויסלות מהשנות ה-70. היום משתמשים בהם גם בכלבי הצלה בגלל חוש הריח החזק שלהם.

לוויסלה אין ריח גוף חזק. הוא משיר שיער. הוא יכול להיבהל מרעשים חזקים. בעבר קיצרו את זנבו כדי שלא ייפצע בציד. לעיתים הוא נושך בעדינות את יד האדם בפיו, כמו נשיקה. הוויסלה חזק, רזה ומהיר.