ולאד המשפד

בוקרשט, נסיכות ולאכיה

ולאד המשפד (ולאד צֶפֶּשׁ, או Vlad Ţepeş; 1431, 1476) היה הוויווד (שליט) של ולאכיה בשלוש תקופות. אביו, ולאד דראקול, היה חבר במסדר הדרקון, ומשם נגזר חלק משמו של ולאד הצעיר: Drăculea (״הבן של דראקול״). את הכינוי העיקרי קיבל בגלל שיטת הוצאה להורג שלו, שיפוד על מוט מחודד, ולכן נקרא Ţepeş, כלומר ״המשפד״.


הכינוי דראקוליה מקורו בשם אביו ודראקול, שמשמעו בלטינית ״דרקון״ ובשפות המקומיות גם ״שד״. הכינוי Ţepeş נזכר כבר במאה ה-16 והפך לשמו המוכר בהיסטוריוגרפיה הרומנית. בטורקית כינו אותו Kazıklı Voyvoda, ״הנסיך המשפד״.


נולד בסיגישוארה (טרנסילבניה) בחורף 1431. אביו היה ולאד דראקול, אציל ויוודה; אמו היתה כנראה נסיכה ממולדובה. כשהיה ילד הוצמד למשמורת פוליטית: אביו ויתורים פוליטיים אילצו לשלוח אותו ובניו כבני ערובה לעות'מאנים לפרקי זמן משתנים. התקופה הזו, שהכילה גם למידה בטורקית ובפרסית, השפיעה על אופיו ומעלתה שנאה לעות'מאנים.


בגיל צעיר ולאד ושכניו הוחנו אצל העות'מאנים כאישורים לגבי נאמנות אביו. שם רכשו חינוך צבאי ולימודים דתיים. החוויה הותירה בו גם טינה לאימפריה העות'מאנית ולאנשיה.


ולאד הגיע לשלטון בפעם הראשונה באמצע המאה ה-15, אך נאלץ להילחם במתחרים ובכוחות הונגריים. הוא נע בין מקלטים בטרנסילבניה, מולדובה והונגריה, ובשלב מסוים היה שבוי או בגלות. תקופתנו רווחה בחיכוכים עם בויארים (האצולה), עם הסקסונים של טרנסילבניה ועם השכנים.


מאפיין עיקרי של שלטונו היה ניסיון לאכוף סדר ולחזק את המדינה. מבחינה פנימית הוא הפעיל חוקים קשוחים נגד גנבים ושודדים, תמך בחקלאים ובסוחרים ונתן פריבילגיות לערים וולאכיות. כדי להחליש את הבויארים המתנגדים, העדיף למנות נאמנים פשוטים לתפקידים רמים.


ולאד נע בין בריתות עם הונגריה לבין ניסיון לשמור על עצמאות מול האימפריה העות'מאנית. הוא שילם פעמיים מס ג'יזיה (מס שהוטל על לא-מוסלמים) במשך תקופות מסוימות, ובאותו זמן נלחם בעות'מאנים במספר מערכות.


במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-15 נטו המתחים להחריף. בשנת 1462 ולאד תקף מארבים בעורף העות'מאנים והרג רבים מהם. התכוננות הסולטאן מהמט השני הובילה למתקפה רחבת היקף, אך ולאד ניהל מארבים והטיל פגיעות קשות בחיילים העות'מאנים. המספרים והשמועות על קורבנותיו ממשיכים להיות שנויים במחלוקת בין מקורות שונים.


בסופו של דבר ראדו היפה (אחיו) נתמך על ידי הסולטאן, והאצילים המקומיים עברו לצדו. ולאד נותר בלי משאבים כ suficientes לשכור חיילים ונאלץ לפנות להונגריה. שם נעצר על ידי המלך מתיאש הוניאדי ונכלא למשך שנים; משך הכליאה אינו מוסכם בין המקורות, אך נראה שהיא ארכה כמה שנים.


לאחר מותו של ראדו היפה שב ולאד לשלטון בקצרה בסוף 1476. בתוך זמן קצר נרצח; התאריך המדויק לא ודאי, אך הוא כבר הוכר כמת ב-10 בינואר 1477. ראשו הוצג בקונסטנטינופול והגופה הושארה ללא טקס מפואר.


ולאד נישא מספר פעמים והיו לו ילדים, ביניהם כמה בנים שטענו לשלטון אחרי מותו. צאצאיו הרחוקים אף מופיעים בקשרים משפחתיים אירופאים מאוחרים.


ולאד נודע בעונשים הקשים שביצע, ובעיקר בשיפוד, שהפך לסמל שמו. מקורות גרמניים ורוסיים מן המאה ה-15 וה-16 הפיצו סיפורים על מעשיו, חלקם מדגישים את האכזריות, ואחרים מציגים הסבר פוליטי להפצת השמועות. הערכות לגבי מספר נרצחים שונות מאוד בין המקורות.


הסיפורים על ולאד הופיעו בעלונים גרמניים ובכותבים סלאביים. הגרסאות שונות זו מזו; חלקן מציירות דמות אכזרית, אחרות מציגות אותו כשליט קשוח שניסה לשמור על מדינתו.


מסופר על אירועים שבהם והאצילים זומנו לארוחות ובהם הוצאו להורג מספר משתתפים. סיפורים כאלה חיזקו את תמונת ״המשפד״ בעיני היורדים.


טירת פויינאר היתה מבצרו המרכזי ומשמשת כיום אתר תיירותי. טירת בראן מזוהה בתרבות הפופולרית עם ״טירת דרקולה״, אך הקשר שלה לולאד מעורפל.


האגדת הרוזן דרקולה של ברם סטוקר שאבה השראה מהשמו ומכמה פרטים היסטוריים, אך הדמות הספרותית שונה מהשליט ההיסטורי. דמותו של ולאד השפיעה על ספרות, קולנוע ומיתוסים עולמיים.


תחילה נעזר בחיילים יהודים, ובהמשך פגע בקהילות יהודיות, כפי שמצוין במקורות היסטוריים מקומיים.


ולאד המשפד נשאר דמות מורכבת: עבור חלקים מהעמים הוא שליט שסידר והגן, ועבור אחרים הוא דמות אכזרית שהפכה לאגדה.

בוקרשט, נסיכות ולאכיה

ולאד המשפד (ולאד צֶפֶּשׁ) חי במאה ה-15. הוא שלט בשלוש פעמים בוולאכיה. חלק מהשמות שלו: Drăculea ו-Ţepeş.


הכינוי Drăculea מגיע משם אביו דראקול. דראקול משמעותה "דרקון".
Ţepeş פירושו "המשפד". משפד זה מוט מחודד ששמים בו אנשים כעונש. (שיפוד = תקיעת אדם על מוט.)


ולאד נולד בסיגישוארה ב-1431. אביו היה נשיא קטן בשם ולאד דראקול. כשהיה ילד הוא נשלח לתקופות אצל העות'מאנים כדי להבטיח נאמנות האב.


כשהיה שליט, ולאד רצה להחזיר סדר. הוא חיזק חוקים נגד גניבות. הוא גם חיזק את הצבא ועזר לאיכרים.


ולאד נלחם נגד האימפריה העות'מאנית. הוא תקף מארבים (מארב = התקפה פתאומית) והנחית הפסדים על אויבים. מאבקיו הביאו לו תהילה וגם שנאה.


ולאד חזר לשלטון בקצרה בסוף 1476. הוא נהרג אז, והתאריך המדויק לא בטוח. ראשו נשלח לאיסטנבול כמזכרת.


טירת פויינאר היתה המבצר החשוב שלו. טירת בראן מזוהה בסיפורי דרקולה, אבל הקשר לולאד לא חזק.


הסופר ברם סטוקר השתמש בשם "דרקולה" ברומן המפורסם שלו. הדמות הספרותית שונה מהולאד ההיסטורי. בעקבות כך נוצרו סרטים וסיפורים רבים.


ולאד זכור כשליט קשה. חלק מהאנשים ראו בו מגן, אחרים ראו בו אכזר. שמו נשאר בסיפורים ובאתרי תיירות.