ולדימיר איליץ' אוליאנוב (1870, 1924), המכונה לנין, היה מנהיג מהפכן מרקסיסטי ומייסד ברית המועצות. הוא הוביל את מהפכת אוקטובר ב-1917, והשפעתו עיצבה את המדינה הסוציאליסטית בשנותיה הראשונות.
ולדימיר נולד בסימבירסק (כיום אוליאנובסק) למשפחה משכילה ובינונית. מותו של אביו והשפעת הוצאתו להורג של אחיו ב-1887 חיזקו את התנגדותו לשלטון הצאר. כחייל צעיר בלימודים הוא השתתף במחאות של סטודנטים, הושעה מהאוניברסיטה ונשלח לגלות. בלדות אלה החל להתעמק בכתביהם של קרל מרקס ואלכסנדר פלחנוב ולנסח את דרכו המרקסיסטית.
בלימודיו הצטרף לחוגים מהפכניים והפך למרקסיסט. הוא סבר כי המהפכה צריכה להישען על מעמד הפועלים ולא על האיכרים בלבד. את דרכו הפוליטית קידמו כתבים, ארגונים ותעמולה בקרב הפועלים.
לנין היה ממייסדי הביטאון "איסקרה" (ניצוץ). ב-1903 נוצר פילוג במפלגה הסוציאל-דמוקרטית לשתי סיעות: בולשביקים (מזרם מהפכני, בראשות לנין) ומנשביקים (פלג מתון יותר). בולשביקים דרשו מצוּדָד ארגון מרוכז ומחויב; מנשביקים רצו מפלגה פתוחה ודמוקרטית. לנין חיבר את הספר "מה יש לעשות?" בו טען שמנהיגות מקצועית צריכה להניע את מעמד הפועלים.
ב-1905 פרצה מהפכה כושלת. לנין חזר לרוסיה לעתים והמשיך לפעול בגולה. בעשור הבא המשיך להרחיב את בסיס התמיכה של הבולשביקים בערים הגדולות והקים עיתונים ותאים מחתרתיים.
לנין התנגד למלחמה וטען שהיא משרתת את בעלי ההון. הוא קרא להפוך את המלחמה למהפכה פנימית נגד המשטרים. כתבים מרכזיים מתקופה זו הם "המלחמה והסוציאל-דמוקרטיה" ו"אימפריאליזם, השלב האחרון של הקפיטליזם".
אחרי מהפכת פברואר 1917 ובריחת הצאר, חזרה לנין מרכבת גרמנית מרחבי אירופה. הוא קרא לביטול התמיכה בממשלה הזמנית ולסמכות שלטונית לסובייטים (מועצות של פועלים וחיילים). ב"תזות אפריל" קרא לשלום מידי, הלאמת הבנקים והאדמות, והעברתם לידיהם של הפועלים והאיכרים.
באוקטובר 1917 ארגן לנין יחד עם הבולשביקים את תפיסת השלטון (מה שמכונה מהפכת אוקטובר). הם תפסו את נקודות המפתח בפטרוגרד והכריזו על ממשלה חדשה בראשות מועצת הקומיסרים העממיים.
הממשל החדש הלאים אדמות, תעשייה ובנקים. חתימת הסכם ברסט-ליטובסק סיימה את מעורבות רוסיה במלחמה, אך אילצה ויתורים טריטוריאליים. פרוץ מלחמת האזרחים הביא להגבהת השליטה של הבולשביקים מול "הצבאות הלבנים" ולמעורבות כוחות זרים. לנין ותומכיו הקימו את הצ'קה (המשטרה החשאית) ודיכאו את האופוזיציה. כדי לנצח הוקם הצבא האדום בראשות טרוצקי.
הבולשביקים ביססו משטר חד-מפלגתי. צ'קה ופסקי דין מיוחדים דיכאו אופוזיציה, והופעל "טרור אדום" שהוביל למעשי אלימות ולהריגת אלפי חשודים בעיני המשטר.
בהתחלה יישמו את "הקומוניזם המלחמתי", שליטת המדינה במשאבים ואיסוף תבואה בכפייה. המדיניות כשלה וגרמה לרעב ולהתמרמרות. ב-1921 הציג לנין את הנֶא"פ (מדיניות כלכלית חדשה), הקלה כלכלית, אפשרות לסחר חופשי מוגבל ופתיחת מקום לעסקים קטנים, במטרה לשקם את הכלכלה.
לנין שאף למהפכה בינלאומית והקים את הקומינטרן (האינטרנציונל הקומוניסטי) כדי לתאם פעולות מפלגות קומוניסטיות זרות. ניסיונות להפצת מהפכה כשלו ברוב הארצות; לאחר המלחמה לנין התרכז בחיזוק המדינה הסובייטית ובקשרים דיפלומטיים מסוימים.
בשנים 1922, 1923 סבל ממספר שבצי מוח שהחלישו אותו מאוד. ב-1924 מת ונקבר במאוזוליאום במוסקבה. בצוואתו הביע חשש מגדילתו של סטלין בתפקידיו המפלגתיים.
לנין נחשב למנהיג כריזמטי, טקטיקן מאורגן ותאורטיקן מרקסיסטי. האידאולוגיה שפיתח נקראת לניניזם והשפיעה על תנועות שמאל רבות. יחד עם זאת מורשתו שנויה במחלוקת: תומכים משבחים את הקמת השלטון הסוציאליסטי; מבקרים מדגישים דיכוי פוליטי ושימוש בטרור.
לנין טען שהמהפכה צריכה להוביל על ידי מעמד העובדים ושיש להכין מפלגה מרוכזת ובעלת משמעת. הוא ראה באימפריאליזם שלב שבו מדינות הקפיטליזם מתנגשות והזדמנות למהפכה.
כתביו רבים וכוללים חיבורים תיאורטיים ופוליטיים שתרמו לעיצוב מדיניות המפלגה הבולשביקית והאידאולוגיה שלה.
ולדימיר איליץ' אוליאנוב, שנקרא לנין, נולד ב-1870 ונפטר ב-1924. הוא הנהיג את המהפכה של 1917 והקים את ברית המועצות.
לנין גדל בעיירה ליד הוולגה. אחיו הוצא להורג, וזה כעס עליו על השלטון. הוא למד, קרא ספרים והתחיל לפעול נגד המלוכה.
לנין קרא מרקס. מרקס הוא הוגה כלכלי (מישהו שחושב על כסף וחברה). לנין רצה לשנות את החברה לטובת הפועלים. פועלים הם האנשים שעובדים במפעלים.
הוא הנהיג קבוצה שנקראה בולשביקים. בולשביקים זה פירושו קבוצה שרוצה מהפכה מהירה. קם פילוג במפלגה עם קבוצה אחרת בשם מנשביקים, שהעדיפו דרכים יותר איטיות.
ב-1905 הייתה התקוממות שלא צלחה. לנין המשיך לפעול ולארגן פועלים.
לנין התנגד למלחמה. הוא אמר שהמלחמה נועדה על ידי עשירים לשתף את העם בעול. הוא קיווה שהמלחמה תעורר מרידות ופועלים בכל העולם.
אחרי שהצאר עזב ב-1917, נוצרה ממשלה זמנית. לנין חזר לרוסיה וקרא להפסיק את המלחמה ולתת את השלטון לוועדים של פועלים וחיילים. ועדים (סובייטים) הם קבוצות מקומיות של עובדים וחיילים שמנהלות את ענייניהן.
באוקטובר 1917 הבולשביקים תפסו בערים מרכזיות והחליפו את הממשלה. לנין היה ראש הממשלה.
הממשלה החדשה חילקה אדמות ואימצה מפעלים. היא גם חתמה על הסכם שלום עם גרמניה, אבל זה גרם לאיבוד שטחים.
פרצה מלחמת אזרחים בין הבולשביקים לאויבים שלהם. הבולשביקים הקימו את הצ'קה, משטרה חשאית (גוף שמעצרים ומתמודד עם אויבים). היו שנים קשות של קרב ורעב. בסוף הוקמה ברית המועצות ב-1922.
בהתחלה הממשלה לקחה לשליטה את התבואה והמפעלים. זו הייתה מדיניות קשה שנקראה קומוניזם מלחמתי (שליטת המדינה בזמן מלחמה). אנשים רעבו, אז ב-1921 שינו את המדיניות לנֶא"פ. נא"פ זה קיצור של מדיניות כלכלית חדשה שמאפשרת קצת סחר ועסקים קטנים כדי לשקם את הכלכלה.
לנין לקה בשבץ מוחי וכמעט איבד את הדיבור. הוא מת ב-1924. אחרי מותו הוצב גופו במאוזוליאום.
לנין היה דמות חשובה וחזקה. אנשים אהבו אותו. אחרים כעסו עליו בגלל דיכוי והתקפות על מתנגדים. היום זוכרים אותו כאדם משפיע אך שנוי במחלוקת.
תגובות גולשים