ולטר ראוף

וולטר ראוף (19.6.1906, 14.5.1984) היה פושע מלחמה נאצי. הוא פיתח את שיטת "משאיות הגז", משאיות שבהן צינור המפלט חובר לתא סגור, כדי להרוג אנשים. שיטה זו שימשה כבר ב-1941 והקלה בהמשך על ההשמדה בתאים נייחים. מעריכים שמספר הקרבנות בשימוש בטכניקה זו הגיע לכ-200,000.

ראוף התחיל בחיל הים, אך פוטר ב-1937 בעקבות שערורייה. בהמשך גויס על ידי ריינהרד היידריך ל-SD (שירות הביון של הנאצים) ונכנס ל-RSHA, "מנגנון הביטחון הראשי של הרייך", מחלקה של ה-SS (האס אס). שם עבד על פתרונות לחיסול המונים, ובין השאר פיתח את משאיות הגז.

בשנת 1942 נשלח לאתונה והוביל קבוצה בת 24 איש שנקראה "איינזצגרופה אגיפטן". התוכנית שלה הייתה להשמיד יהודים בארץ ישראל אם גרמניה תכבוש אותה. לאחר תבוסת הצבא הגרמני בקרב אל-עלמיין התוכנית ננטשה. לאחר מכן הועבר לתוניסיה, שם עמד בראש איינזצקומנדו של ה-SD שפעל נגד יהודי צפון אפריקה.

לקראת סוף המלחמה הגיע לדרגת שטנדרטנפיהרר, המקבילה לאלוף-משנה. משנת 1943 שימש בתפקידים בצפון איטליה וניסה להציג עצמו כמי שמתקרב לבעלות הברית בעת כניעת הגרמנים באיטליה.

בדצמבר 1946 נמלט ממחנה שבויים אמריקני והסתתר במנזרים. לכאורה קיבל סיוע מבישוף בשם אלויס הודאל במסגרת "נתיבי העכברושים", דרכי בריחה לפושעי מלחמה נאצים.

ב-1948 שירת תקופה במודיעין הסורי ושם יש דיווחים על מעורבות ברדיפת יהודים. מסמכי ה-CIA מצביעים על כך שראוף נתן מידע גם לשירות המודיעין הישראלי, שקיבל ממנו מסמכים שאיפשרו את בריחתו לדרום אמריקה. דוח אחר טען כי גויס ברומא על ידי שלהבת פריאר.

לאחר מכן התיישב באקוודור ואז בצ'ילה. ב-1962 נעצר בעקבות בקשת הסגרה ממערב גרמניה, אך שוחרר על ידי בית המשפט העליון של צ'ילה לאחר חמישה חודשים, מכיוון שלפי החוק הצ'יליאני פשעיו התיישנו. בבקשות הסגרה נוספות בשנות ה-70 וה-80 צ'ילה סירבה להסגירו. באמצע שנות ה-70 דווח שעבד בשירותי מידע צ'יליאניים, דיווח שהושתק על ידי הממשלה.

בשנים 1979, 1980 ניסה המוסד לחסל אותו בסנטיאגו, אך הפעולה לא יצאה אל הפועל. ראוף התראיין ב-1979 במסגרת סרט תיעודי. במאי 1984 מת מוות טבעי. הלוויה שלו כללה סממנים נאציים בולטים.

וולטר ראוף (1906, 1984) היה נאצי שפגע באנשים רבים. הוא המציא את "משאיות הגז". אלה משאיות שהפכו תא סגור למקום מסוכן, והן שימשו להרוג אנשים בזמן השואה.

ראוף עבד בשירותי הביטחון של הנאצים. השירות נקרא SD. אחר כך עבד במנגנון הביטחון הראשי של הנאצים, RSHA. ב-1942 נשלח לאתונה והוביל קבוצה שהתכננה לתקוף יהודים אם גרמניה תכבוש את הארץ. התוכנית נכשלה אחרי תבוסת הגרמנים.

בסוף המלחמה נמלט ממחנה שבויים והסתתר במנזרים. לכאורה קיבל עזרה דרך "נתיבי עכברושים", דרכים להיעלם מפושעי מלחמה.

לאחר מכן עבד זמן מה במודיעין של סוריה. הוא חי בדרום אמריקה, בעיקר בצ'ילה. ב-1962 ניסו להסגיר אותו לגרמניה, אך בית המשפט בצ'ילה שחרר אותו בגלל חוקי התיישנות. המוסד ניסו לחסל אותו בסוף שנות ה-70, אך לא הצליחו. ראוף מת ב-1984, ולווייתו הראתה סמלים נאציים.