ועדה חשאית הוקמה ב-29 בדצמבר 1954 על ידי ראש הממשלה משה שרת, אחרי שחשפו את פרשת "העסק הביש". בפרשה נתפסו יהודים מצריים, חברים ברשת שהקימו המודיעין הישראלי, בעוון ריגול (איסוף מידע סודי) וביצוע פעולות חבלה (פגיעה בתשתיות) לטובת ישראל.
הוועדה כללה את נשיא בית המשפט העליון יצחק אולשן ואת הרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי. היא נדרשה לבדוק מי נתן את ההוראה לפעולה: שר הביטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן (אגף המודיעין בצה"ל) בנימין גיבלי.
החקירה החלה ב-2 בינואר 1955. נחקרו אנשים מרכזיים, ביניהם לבון, גיבלי, ראש הממשלה שרת, הרמטכ"ל משה דיין, מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס וקציני אמ"ן. הוועדה עבדה כעשרה ימים והגישה את מסקנותיה ב-12 בינואר 1955.
במסקנות נאמר ששרת לא ידע על הפרשה. על שמעון פרס ציינו שהוא לא ידע את כל הפרטים. בשאלה המרכזית הוועדה לא הצליחה לקבוע ודאות: לא הובהר אם הוראות הגיעו מלבון או לא.
בעקבות המסקנות התפטר לבון בפברואר 1955, אף שטען כי לא נתן את ההוראה. מאוחר יותר התברר כי עדויות קציני אמ"ן הותאמו יחד, ושמסמך שהוצג זויף על ידי דליה כרמל, מזכירתו של גיבלי, ששתקה שנים רבות.
ב-29 בדצמבר 1954 ראש הממשלה משה שרת הקים ועדה חשאית. ועדה זה קבוצה של אנשים שבודקת מקרה.
זה קרה אחרי פרשת "העסק הביש". שם נתפסו יהודים מצריים שעבדו ברשת של המודיעין. ריגול זה איסוף מידע בסתר. חבלה זה ניסיון להזיק לתשתיות.
הוועדה הונהגה על ידי יצחק אולשן ויעקב דורי. היא רצתה לדעת מי נתן את ההוראה: שר הביטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן בנימין גיבלי. אמ"ן זה אגף המודיעין של הצבא.
החקירה החלה ב-2 בינואר 1955 ונמשכה כעשרה ימים. הוועדה כתבה ב-12 בינואר 1955 שמשה שרת לא ידע על הפרשה. לא הצליחו להיות בטוחים מי בדיוק נתן את ההוראות.
לבון התפטר בפברואר 1955. אחר כך גילו שעדות של קציני אמ"ן הותאמו, ושמסמך שהראו זויף על ידי דליה כרמל, שמרה על הסוד שנים.
תגובות גולשים